יום הולדת שמח

בין האנשים שנכנסו היו דמבלדור, פרופסור מקגונגל, פרופסור סנייפ ועוד אנשים ומורים.
לאחר שכולם נכנסו, הוא שם לב לשלושה מקומות ריקים, שניים מצד ימין ואחד מצד שמאל.<
הוא התרגש מאוד, הוא ציפה לראות מי האנשים החסרים...
לפתע הארי שמע בכל הרעש הליכה וכולם השתתקו.
הארי נעמד, זה לא יכול להיות "זה פשוט לא..." הארי אמר בשקט.
אדון וויזלי קם ממקומו והתקדם לכיוון הארי.
הוא לחש לו "לך אליהם".
הארי התקדם ואדון וויזלי נעמד, חוזר למקומו.
הוא הלך והביט באישה שעמדה מולו, במבטה, בעיניה.
היא הביטה בעיניו, בידיו, ובצלקת.
הוא אמר "א...אמא?" והסתכל על אמו, מנסה לא לפרוץ בבכי.
לילי פוטר כרעה ברך ואמרה "אמא כאן הארי, אני כאן".
הוא נתן חיבק וניגב את הדמעה. "זה בסדר הארי" אמרה לילי "מותר לך לבכות..."
הוא ניגש לדמות הבאה, דמות שדמתה להארי מאוד מאוד...
"שלום הארי..." אמר ג'יימס פוטר בקול רענן.
הוא רץ אליו ונתן לו חיבוק ענק ענק ואמר "התגעגעתי אליך".
הוא עצר את החיבוק והלך לדמות האחרונה, אותה הוא כבר פגש.
"שלום סיריוס!!!!" הוא צעק.
הוא נתן לו לחיצת יד גברית וחיבוק קטן ושלושתם הלכו לאכול.
סיריוס ישב מצד ימין, ג'יימס לידו, הארי ליד ג'יימס ומצידו השני לילי.
הם אכלו ואכלו, הארי התפלא כמה התיאבון של ג'יימס דומה לשל רון...
הם דיברו, ודיברו, וכל הזמן כל אחד סיפר משהו.
"אויש, הארי, כשהיית קטן היינו אוכלים כולנו, ואני הייתי מאכילה אותך, וג'יימס היה מצחיק אותך וכל הזמן היית צוחק ממנו!" אמרה לילי.
"חחחחח זה ממש נחמד..." אמר הארי, והתפתה לשאול שאלה:
"סיריוס... כשנפלת לתוך הקשת ההיא-"
"פשוט מאוד הפכתי לרוח, ולא עברתי לעולם המתים, הייתי שם אבל בתור רוח" אמר סיריוס.
"אז... איך חזרת? הרי לא וולדמורט הרג אותך!" אמר הארי בלי הבנה.
"זה פשוט, מה שיש בגוף זה הנשמה נכון? אז כשהרגו את וולדמורט דראקו הלשין על חלק מאוכלי המוות שבניהם הייתה בלטריקס, ואז היא נכנסה לכלא, וסוהרסן שאב את נשמתה, ככה שאפשר לומר שהיא מתה, וכשאחד מאוכלי המוות מת, כל מי שהוא הרג אי פעם ישוב לחיים, כך גם עם הוריך!" אמר סיריוס.
ג'יימס התחיל לומר "אח... הארי אתה כל-כך הבן שלי... אבל אני חייב לומר לך... אנחנו-"
"אנחנו מאוד התגעגענו אלייך" המשיכה לילי את ג'יימס, והארי נתן חיבוק לכל אחד מהם בנפרד.
"אז איפה אתם תשהו בזמן שנהיה בהוגוורטס?" שאל הארי.
ג'יימס ענה "אנחנו נישן בגריפינדור, איתך, ותוך יומיים נחזור הביתה".
"מה זה אומר הביתה?" שאל הארי.
לילי ענתה הפעם "אנחנו נעבור אצל דודתך, ניקח את כל הדברים ששייכים לך, ונעבור לבית החדש שלנו".
"איפה הבית החדש הזה?" שאל הארי.
לילי ענתה: "הבית החדש הוא ברחוב מרלין, אנחנו נחיה בבית קסמים!"
ג''ימס דיבר "נכון, וקיבלנו גם צו רשות להשתמש בקסמים, כולל אותך!".
לילי אמרה: "בחופשות אתה תבוא הביתה במקום להישאר בבית הספר... כמובן אם תרצה!!!"
"בוודאי" אמר הארי "תמיד".
סיריוס התפרץ ואמר "וגם אני אגור אתכם!!!"
ג'יימס אמר "זה נכון, סיריוס יעבור לגור איתנו מעכשיו".
לילי ענתה "והבית גם קרוב מאוד לבית של רון והרמיוני! תוכל תמיד לבקר אותם בחופש".
הם המשיכו לדבר, וכשסיימו את הסעודה הארי הלך, ואחריו ג'יימס, לילי וסיריוס.
הם נכנסו לחדר, התיישבו ליד האח והעלו זכרונות עד שעה מאוחרת.
לילי פנתה לחדר הבנות עם הרמיוני וג'יימס וסיריוס פנו לחדר הבנים עם הארי ורון.
סיריוס מצא לעצמו פינה היכן ששיימוס ישן בדרך כלל, ג'יימס ישן איפה שנוויל ישן.
ג'יימס אמר להארי "איפה שאתה ישן, הארי, אני ישנתי פעם!"
הארי התבונן בשמיים וחשב, כמה שהוא שונא את דראקו, הוא חייב להודות לו...
שהחזיר לו את כל משפחתו.

הפרק הקודם		הפרק הבא