מלך האריות- פרודיה

"אוף, אני לא מאמין שנתקענו עם החמור הזה" נהם סימבה בעצבנות כשהוא ונלה פסעו בשביל המוביל אל באר המים, כשזזו הציפור המלכותי חג מעליהם.

"חמור"? תהתה נלה "אתה רוצה לומר לי שכל החמש שנים שאני חייה חייתי בשקר שזזו הוא ציפור ולא חמור"?

"וואו נלה" נאנח סימבה בתאטרליות "ידעתי שהמוח שלך לא משהו, אבל לא חשבתי שאת עד כדי כך טיפשה".

"למה אתה אומר את זה"? נעלבה נלה ותקעה בו פרצוף מסכן למדי.

"מה למה? כי חמור זו מילת גנאי למישהו מעצבן. לא התכוונתי שהוא חמור ממש, כאילו כמו "יש לנו חמור, לחמור יש זקנקן, לו ארבע רגליים וגם זנב קטן" לא כזה חמור".

"זה בכלל לא חמור"! זעקה נלה "זה תייש! ממתי לחמור יש בכלל זקנקן?! וחוץ מזה, אמא שלך תמיד אומרת שמלכים לעתיד לא מדברים בשפה כזו" היא תקעה בו מבט חמור. אמנם לא חמור כמו של סראבי, לכזו רמה ידרש עוד שיפור.

"זה כן חמור" טען סימבה והגן על שירו בחרוף נפש "ואל תתחילי עם ה'מלכים לעתיד..' את מתחילה להישמע כמו אמא שלי".

"טוב, בסדר סליחה" התנצלה נלה ובלעה את עלבונה עמוק עמוק כדי שתוכל לבלות בכיף עם סימבה "אז לאן הולכים באמת"?

"למקום ממש מגניב" ענה סימבה כממתיק סוד "לסוכת המציל"!

"סוכת המציל"?! עיניה הכחולות של נלה נפקחו לגודלן המקסימלי ונצצו בסקרנות.

"ששש" היסה אותה סימבה "שתקי טיפשה, שזזו לא ישמע אותנו".

נלה התעלמה מהעלבון הצורב בדבריו "איזה קול זה"!

"כן, כן ממש קול" ענה סימבה והמשיך בראשו 'כמובן שזה היה יותר קול אם היתה לי חברה נורמלית יותר ממך..'

"אווו" זזו התעופף ישר מול פניהם "אני רואה פה מבטי אהבה בין שניכם"

"מה"?! הצטווחו השניים יחדיו ועל פניהם מבטי אימה עמוקה.

"אתם תהיו מלך ומלכה כל כך יפים, מלכותיים ורומנטיים" זזו ספק כף אל כף (להתעלם מכך שזה לא הגיוני) בחדווה והביט בשניים במבט נוצץ.

"אייוווו לא"! נלה עשתה קול של הקאה.

"איכס ביותר"! החרה אחריה סימבה ונעץ מבטי מוות בזזו שהתעלם והמשיך לצחקק לעצמו.

"פלצצצלפצצצ" נלה חרצה את לשונה אל זזו וירקה עליו מלא פיה.

"או זה דוחה למדי" זזו גנח ונופף בכנפיו, מנסה לנער אותן מהרוק.

"זה רק אני, או שכולכם שומעים מין מנגינה מגניבה ברקע"? קטע אותם סימבה והביט סביבו בפה פעור כשהכל סביבם הפך צבעוני יותר.

"סימבה"! קראה נלה בלחץ "תראה את הרגל שלך"!

סימבה הסב במהירות את מבטו למטה ונרתע כשראה שכפתו הימנית מתחילה לנוע לפי קב המנגינה. "מה קורה לי"? הוא שאג בבהלה "אני חושב שאני לא שולט בגוף שלי ועוד רגע אתחיל גם לשיר"!

נלה, זזו וסימבה בעצמו נבהלו עד עמקי נשמתם כשפיו של סימבה נפתח והוא החל לשיר, בהתחלה  מוזר נורא כי ניסה תוך כדי לסגור את פיו שנפתח מעצמו, ואחר כך כבר יותר בהנאה.

"כשאמלוך אני אשדרג את כל הציליות" הוא החל לשיר בקול ערב ולנוענע את גופו.

"איזה מין מלך של חיות, אפילו לא יודע לשחות" מלמל זזו בבוז ותלש אחת משלושת שיערותיו היחידות של רעמתו של סימבה.

זה התעלם והמשיך לשיר "כולם לי ירכשו כבוד, אהיה מורם מעם. אני כבר מתאמן כיצד, לשחות שחיית פרפר"!

"אני דווקא מתחיל להנות מזה" הוא צוח אל נלה שהביטה בו בחיוך רחב.

"כן, גם אני" היא צעקב בחזרה. שניהם נשמו עמוק ונתנו לגופם חופש, לעשות ככל העולה על רוחו.

"אם תביטו ימינה" שר סימבה.

"אם תביטו שמאלה" שרה נלה בקול הצפצפני.

"אני כבר לא אהיה שם" סימבה כרגע קפץ על גב של בת יענה מזדמנת ועזר לנלה לעלות על אחרת "צולל מתחת לכוווולם"! עכשיו הוא נתן לגופו לקפצץ בלי שליטה מתחת לעדר פילים דוהרים.

גחמד.. צאו רגע מתוך הדמיונות שהכנסתי אתכם אליהם רגע.. כן זאת אני פה, כותבת הפאנפיק. יש לי שאלה: אתם לא חושבים שזה קטע לא חינוכי בעליל?! הם ממש בנסיון התאבדות להידרס מתחת לרגלי פילים!

טוב, סליחה שהטרדתי אתכם בהרירורי, תמשיכו להנות....

"משתגע כבר מלך להיוווווות" סימבה עלה לטונים שלא חשב שגרונו מסוגל להם. עכשיו הוא ונלה עמדו עדיין על גבם של בנות היענה במרכז פירמידה חיה למדי של שלל חיות.

"היי אתה" צעקה הפילה שעמדה על הכדור, זו שהחזיקה בעיקרון את כל הפירמידה "כן אתה, הקרנף שעומד מעלי"!

הקרנף השמן השפיל את מבטו אל עבר הקוראת. "נראה לי דרכת על קקי מקודם ועכשיו אתה דורך לי על הפרצוף, זה נראה לך הגיוני"?! זעמה הפילה.

"אוי אני כל כך מצטער" התנצל הקרנף, אבל גרם למהומה רבה כי בהיות ראשו נטוי בזוית מוזרה למטה, טיפת רוק נחתה על קצה חדק הפילה והגעילה אותה.

חיש מהר קרסה כל הפירמידה ובמרכז רחבת הריקודים נשאר רק הקרנף המסכן שכרגע ביכה על מר גורלו על הידידות שתכנן לרקום עם אותה הפילה, וכרגע ירדה לטמיון.

סימבה ונלה, כבר די הרחק משם, גיחחו בזדוניות על כך שאיבדו את זזו במהלך ההמולה.

מוחעחעחעחע (הייתי חייבת).

הפרק הקודם