ארבעת הכוחות

היי. מצטער שזה קצר.

אני מקווה שתאהבו.

תגיבו!

~~~~~~~~~~

הם ישבו בסלון. דודי, דודה לאה, דוד משה והזר. הקוקו.

הוא יישב גם כן בסלון. מעט מחוץ למרכז העניינים, והקשיב לשיחה.

בהתחלה הוא העווה את פניו וסימן באצבע מסובבת על רקתו. אבל ככל שהעמיקו ההסברים, ובמיוחד כשהגיע שלב ההדגמות, דמו אזל מפניו.

משהו פה אמיתי!

וזה ממש לא קול!

הפסוק בספר שמות "מכשפה לא תחיה" הדהד בראשו באלף צבעים.

הוא ניסה לנתח בראשו את המצב. זה היה די מסובך.

 'אני חייב לגלות מה הולך פה!'

~~~~~~~~~~~

אריה קם בחשאי ממיטתו. מנסה שלא להעיר את דודי היישן לידו.

דודי יישן כמו בול עץ. הסיבוב בסמטת דיאגון, הטיש אותו.

אריה חשש שדודי לא ירדם מההתרגשות, אך למרבה מזלו, הוא נפל למיטה כסמרטוט.

הוא ניגש אל מגירתו של דוד, ושלה משם בחשאי את השרביט החדש.

הוא השחיל במקומו את הכפיל אותו ייצר בחמשת השעות האחרונות.
מזל שהוא למד גילוף ונגרות בכיתה ה', ועדיין יש לו את הכלים.

הוא לא ידע אם המעשה שהוא עושה הוא צודק ומותר, אבל הוא היה מוכן לקחת את הסיכון.

הוא לקח את הספרים החדשים של דוד, ספרי הכישוף, וצילם אותם ביסודיות במכונת הצילום. היא הייתה מכונה די מהירה, אבל עדיין זה לקח לו כשעה וחצי.

הוא תחב לכיסיו את ההעתקים של ספרי הכישוף, לא לפני שהחזיר את הספרים המקוריים למקומם, ויצא מהבית אל הרחוב החשוך.

הכתובת הייתה ברורה לו.

הפרק הקודם		הפרק הבא