ביום שאחרי - מנקודת מבט

שלום לכולם, התעכבתי קצת אבל אני מוסיפה עוד פרק. :)

שוב תודה רבה לבטא המדהימה שלי, Kurapika.
________________________________________
"שלום לכומר השמן, רוח הרפאים של בית הפלפאף!"
"שלום, גברתי המנחה, מה שלומך?"
"אני בסדר, תודה. איך הרגשת לפני הקרב?"
"נורא. ידעתי שיהיו אבידות ושאין מה לעשות בקשר לזה, אבל ידעתי גם שיש אור בקצה המנהרה."
"תוכל לספר איך אתה מרגיש אחרי שהמלחמה נגמרה?"
"אני שמח מאוד, אבל נפלו בקרבנו הרבה חללים. יהיה קשה להתגבר. כל כך הרבה מתו."
"תנחומיי."
"תודה, אני מעריך את זה. זה בדיוק הזמן להיות נחמדים אפילו יותר מהרגיל, ולעזור למשפחות השכולות."
"אני מסכימה. איך לדעתך בית הפלפאף עזר בקרב?"
"לפעמים, כל מה שצריך זה כתף תומכת, משהו להישען עליו. אני שמח להגיד שבית הפלפאף מילא תפקיד זה."
"משפט יפה. אתה גאה בבית שלך, נכון?"
"כן. אני לא אומר שזה הבית הכי טוב, אבל כל אחד רוצה חבר שמקשיב, מישהו שאכפת לו."
"נחמד מאוד. במשפט אחד, איך היית מתאר את את הבית שלך?"
"'אך אם בגולגולתו אמצא טוב לב ואורח רוח, אדע כי להפלפאף הוא מועמד בטוח' (מצנפת המיון)."
"אוקיי, איך אתה חושב שהדברים יתנהלו מעכשיו?"
"יחסית רגיל, אם כי יכבדו פחות את סלית'רין, ותהיה הרבה יותר תשומת לב לכוחות האופל. אני לא אופתע אם יעבירו את כל הספרים שעוסקים בכך."
"ומה חוץ מזה?"
"יהיה יום זיכרון לכבוד כל הלוחמים שהקריבו את עצמם, מעכשיו טוהר הדם יהיה הרבה פחות חשוב, ואפילו אנשים יתגאו בכך שהם ילידי מוגלגים."
"אתה אופטימי."
"אני מנסה. יותר טוב להסתכל על הדברים כך."
"תודה רבה לכומר השמן, רוח הרפאים של בית הפלפאף!"
"תודה רבה!"
________________________________________

"שלום לברון המגואל, רוח הרפאים של בית סלית'רין."
"אממ..."
"תוכל לספר לי איך היה הקרב מנקודת מבטך?"
"לא."
"למה?"
"כי לא משנה מה אגיד, תוציאו את סלית'רין רעים."
"זה לא נכון."
"תוכיחי."
"התפקיד שלי הוא לראיין את הדמויות, לגרום לקוראים לראות את נקודת מבטן."
"אוקיי, אז על מה רצית לדבר?"
"על האירועים אחרי הקרב."
"לא."
"למה לא?"
"כי אני לא רוצה לדבר על זה."
"אוקיי, אבל הפאנפיק הזה הוא על הנושא הזה ספציפית."
"אז תראייני אותי לאחד אחר."
"אוקיי, אם תענה על שאלה אחת, תקבל פיקצר משלך."

"על מה הפיקצ'ר?"

"סיור בהוגוורטס על פי הברון."

"זה תלוי. מה השאלה?"
"מה עמדתך לגבי הקרב?"
"אני חושב שזה מטופש. לא צריך להילחם כל הזמן."
"אתה פציפיסט?"
"אמרנו שאלה אחת."
"טוב, נו, אז סיימנו. תודה רבה לברון המגואל, רוח הרפאים של בית סלית'רין."
"המכובד."
"אוקיי, המכובד."
________________________________________

הערה: אני לא תומכת בכל דבר שמשמיץ את סלית'רין בגלל טום רידל (ולא, הברון המגואל לא הכריח אותי לכתוב את זה).
שלוש תגובות ואני ממשיכה.
אם אתם רוצים, תשלחו בתגובות עוד דמויות כאלה שאתם רוצים לראיין, או דרכים לראיין בהן.
אני מקבלת את כל התגובות.
אוסיף בקרוב פיקצר של ראיון עם הברון המגואל.

הפרק הקודם		הפרק הבא