אהבה בלתי צפויה

נ.מ דראקו:

טוב אני עכשיו צריך לשתול לה את זה בתיק… איך אני אעשה את זה? הרמיוני מתוחכמת.. 

הוא ידע שעכשיו גריפינדור בשיעור לחשים, הוא התחיל ללכת לעבר כיתת הלחשים, כשהגיע לכיתה הוא ראה שהדלת סגורה וכל התלמידים בפנים, הוא לא ציפה למשהו אחר אבל זה עדיין איכזב אותו.

הוא ראה שכל התלמידים קמים ומסדרים את הספרים בתיקים, הוא ניסה להעמיד פנים שהוא מתעסק במשהו, כשרון הארי והרמיוני יצאו מהכיתה. מבטם של הארי ורון הפכו ישר למבטים כעוסים ברגע שהבחינו בדראקו, כמו תמיד.

"אורב לנו בשיחים אה דראקו?" אמר רון במבט מזלזל

"תתפלא וויזלי שלא כל עולמי סובב סביבכם…" הוא אמר והסתכל על הרמיוני.

"בואו נלך, רון, הארי" אמרה הרמיוני במבט מושפל…

שלושתם המשיכו להתקדם במסדרון.

אין סיכוי שאני אצליח להכניס את זה לתיק שלה בלי שהיא תשים לב. הוא חשב לעצמו בכעס.

אבל מה עוד יש לי לעשות? אני לא יכול לגנוב לה את התיק… ואין סיכוי שאני מביא לה את זה ישירות, אני אתמוטט במקום. 

לפתע צץ במוחו של דראקו רעיון, הוא לא אהב את הרעיון הזה בכלל אבל היה בו חלק שידע שזו הדרך היחידה, ובאותו הרגע התחיל ויכוח במוחו בין שני צידיו של המוח שלו

אין סיכוי! זה רעיון גרוע! הם לא יסכימו בחיים.

אבל מה עוד יש לנו לעשות?? אין עוד דרך, אנחנו רוצים שזה יקרה, וחוץ מזה אין עוד מה לעשות!

טוב, אם חייבים אז בואו ננסה…

אין סיכוי שהוא ישתמש ברון… זה ברור שהוא בקטע של הרמיוני, זה יהיה חייב להיות הארי…

דראקו המשיך כל היום לנסות לנסח את השיחה העתידית שלו עם הארי, ובסוף הוא הגיע בראשו לניסוח מספק שיכול לשכנע את הארי לעזור לו. השעה הייתה כבר ארבע בצהריים, שעה למשחק הקווידיץ'. הוא ישב על עץ קרוב למגרש הקווידיץ', הארי אמור להיות פה בקרוב עם הקבוצה שלו.

 לא עברו 3 דקות והוא ראה דמות עם שיער שחור פרוע, משקפיים ומדי קווידיץ' מתקרבת לעברו, להפתעתו הוא לא היה עם שאר הקבוצה, מה שקצת הקל על דראקו.

"הארי! הארי, תקשיב רגע, יש משהו שאני רוצה לדבר איתך עליו"

"דראקו יש לי משחק קווידיץ', וגם לך, אני לא צריך עכשיו שיירדו עליי אני מספיק לחוץ."

"לא, באמת שאני לא רוצה לרדת עליך, זה משהו אחר, זה קשור להרמיוני…"

"הרמיוני? טוב, בוא נשמע."

" תקשיב, אני ממש מבקש שלא תגיד את זה לאף אחד, זה מאוד אישי, ואני יודע שאנחנו לא ממש בסדר אחד עם השני אבל אני חייב את עזרתך. 

"אוקיי, קדימה, תספר לי.."

"אז ככה, בזמן האחרון אני מתחיל לפתח רגשות להרמיוני, והרגשות רק גדלים… אני כתבתי מכתב, אבל אני לא מצליח לשים לה אותו בתיק בלי שהיא תשים לב… יש מצב שאתה עוזר לי?"

"או- וואו, זה ממש, ממש לא צפוי. אמ, נראה לי שאני אעזור, אל תצפה ליותר מדי עזרה, אני עדיין לא מת עליך, אבל יכול להיות שתהיה טוב להרמיוני, אז אני אעזור לך."

"תודה הארי תודה תודה תודה אתה לא מבין כמה אני מעריך את זה, זה כל כך חשוב לי!"

דראקו בחיים לא שמע את עצמו מדבר ככה, אבל הוא התחיל לאהוב את האישיות הזאת…

------------------------------------------------------------

היוש חברים, רציתי לשאול אם אתם רוצים שאני אעשה פאנפיק שמתעסק בסיפור הזה, כי בפאנפיק הזה אני לא עומדת להמשיך לספר את הסיפור של דראקו והרמיוני עוד הרבה, בעיקר לא מפורט כמו הפרק הזה

אז לעשות פאנפיק שייתעסק בהם? או לא

לא נעלבת רק רוצה לדעת💗

הפרק הקודם