הוגוורטס תאומות

לילי:
הרכבת התקרבה להוגוורטס ואני בלילה הלכנו להחליף בגדים, לבשנו שמלות סגולות תואמות והן היו פשוט מהממות.
בשיער עשינו קוקס עם סיכות פנינים.
הסעודה הייתה ממש טעימה (כמו תמיד) וגם התלמידים החדשים היו די נחמדים.
החלפנו בגדים והלכנו לישון, ללילה היה חולצת בטן פתוחה ומכנסיים עם פסים אדומים, ולי היה גופיית בטן לבנה ומכנס עם פסים כחולים.

----------

יום לאחר מכן קמנו מוקדם גם כדי להספיק להתקלח, וגם כדאי לטייל קצת במדשאות.
ללילה לקח קצת זמן לקום ואחרי זה לקח לה שנים להתקלח, אבל בסוף (אחרי הרבה זמן), יצאנו למדשאות.

----------

ארוחת הצהריים הגיעה ואני הייתי מורעבת , כי אמנם אנחנו ביום הראשון אבל זה לא מנע מהמורים להעביד אותנו קשה.
התיישבתי ליד לילה, שגם הייתה מורעבת, והתיישבנו לאכול.
קצת אחרי תחילת האוכל התחילה לי בחילה איומה, והרגשתי כאילו אני עומדת להקיא, אז אמרתי ללילה שעוברת לי הבטן, והלכתי לשירותים.
בכניסה לשירותים של הבנות עמד בן. הוא לא היה כזה יפה, היה לו שיער חום ועיניים חומות, הוא היה נמוך וקצת שמן, ממש לא הטעם שלי.
באתי להיכנס לשירותים אבל החוצפן הזה פשוט חסם לי את הכניסה ואמר: "שלום, קוראים לי סטיבן, אני מתנצל על שיקוי הבחילות, אבל רציתי לדבר איתך לבד."
באתי להתפוצץ עליו, אבל הוא המשיך לדבר.
"אל תדאגי אני כבר יביא לך את השיקוי נגד פשוט... את כזאת יפה ורציתי לדבר איתך אז תארתי לעצמי שאם אני אשים לך שיקוי כזה באוכל בטח תבואי לפה ואז אני אוכל לדבר איתך..."
זזתי באי נוחות וכמעת התפוצצתי עליו.
סטיבן הביא לי את השיקוי נגד, שתיתי אותו והרגשתי הרבה יותר טוב.
ואז הוא אמר (יותר נכון גמגם) "באלך לצאת איתי?" החלטתי לענות לו תשובה אלגנטית ולשכוח ממנו.
אז פשוט אמרתי לו "אני לא מחפשת חבר כרגע, וגם אם כן אתה ממש לא הסגנון שלי, אז תודה, וביי."
ואז פשוט הלכתי משם.

-------------

בלילה סיפרתי ללילה על מה שקרה לי עם סטיבן , היא אמרה שהוא דביל ושאני פשוט אתעלם , וכך עשיתי.

הפרק הקודם		הפרק הבא