אמת או חובה- גרסת החצויים *גמור*

~נ.מ. אנבת'~

אני. לא. מאמינה. למה. שקרה. עכשיו.

אחרי ה"וידוי" המביך של פרסי, כרגע הדבר הכי מפחיד שראיתי בכל ימי. 

קלאריס מחצה את פרסי בחיבוק ענק. אבל שאני אומרת ענק, אני מתכוונת ענק.

"גם אני תמיד אהבתי אותך" התייפחה קלאריס, פרסי, כמו כולנו, היה בשוק.

רגע לפני שהיא באה לנשק אותו, הוא צרח "לא, לא זה באמת או חובה! בבקשה אל תנשקי אותי!" ועצם עיניים בפחד. לקח לה כמה שניות להבין מה היא עשתה, ושכל המחנה ראה את זה. ברגע שהיא הבינה, היא התחילה מרדף משטרתי. 

קלאריס רדפה אחרי פרסי עם חנית ואיימה על חייו. פרסי ברח וצרח כמו משוגע,

היה זה יום טיפוסי ושקט במחנה החצויים. 

בכל מקרה, אחרי שקלאריס רצחה את פרסי,וכל המחנה צילם ולא הפסיק לצחוק, כולם חזרו לדשא, ואני הלכתי להביא לפרסי קרח כדאי שיוכל לשים על אלפי פצעיו. 

כשחזרתי, הייזל סובבה את הבקבוק. 

"ניקו ניקו ניקו, אמת או חובה?" אמרה ריינה בקול מוגזם

ניקו משך בכתפיו. "חובה". 

"זה נכון שאתה ווויל התחלתם לצאת?" שאלה בקול מתרגש

"לא." ניקו התחיל להסמיק, מה שמאוד בלט על העור החיוור שלו.

"אז למה ראיתי אתכם מתנשקים מאחורי המרפאה?"

‘אוווווו' כולם אמרו ביחד. 

ניקו רטן. "כן. אנחנו ביחד שבועיים, מרוצים?" אמר בכעס

כולנו הרענו בקול גדול .

"סתמו." זה היה הסימן שלנו להפסיק. אחרת זה לא יגמר בטוב. 

~נ.מ. וויל~

יאפ. אני וניקו ביחד. כבר כמעט שבועיים, אני כל כך שמח שזה יצא לאור!

היה לי קצת קשה לשמור את זה בפנים.. למרות שאני קצת מפחד מאיך שבני אפולו האחרים יגיבו.  הם תמיד יורדים על ניקו בגלל שהוא קצת שונה, כולם חושבים שהוא כזה אפל, זה שהוא בן האדס לא אומר שהוא רשע! אם מכירים אותו מקרוב הוא ממש חמוד..

"וויל!" בדיוק דיברתי, "היי ניקו" חייכתי, "מה קורה?" אמרתי ונישקתי אותו קצרות על הלחי 

הוא הסמיק ואמר "אתה רוצה להצטרף לאמת או חובה?"  "בטח!" הלכנו לכיוון הדשא, ושם ישבו כל השבעה, וריינה. התיישבנו. וכולם שלחו עלינו מבטים מתרגשים, לא הבנתי בהתחלה, אבל ירד לי האסימון, הם יודעים. משכתי בכתפי, זה לא באמת משנה. 

בכל מקרה, ריינה סובבה את הבקבוק, והוא, יצא עלי ועל… פייפר. יש. שבת אפרודיטה נותנת לך חובה צריך להיזהר, את זה למדתי בדרך הקשה, תוך כדאי שאני מרקד לי באמצע המחנה בתחפושת של ינשוף וצועק "הו הו הו! בואו לכאן ילדים חמדמדים!" 

בקיצור, 

"אמת". "אוי נו אחייי, את יודע מה אני עבתי פה?" התלונן פרסי 

"בסדר בסדר, חובה" אמרתי ובלעתי רוק. 

"טוב נו. אני ארחם עליך הפעם". היא גילגלה עיניים. 

זזתי באי נוחות.  "זה מה שיקרה: אתה תעמיד פני מת . אנחנו ניקח אותך למרפאה, ונגיד שקרתה תאונה נוראה, ושחייבים לנסות להציל אותך כמה שיותר מהר. אני אשתמש בדיבור הקסמה כדאי שכולנו נבכה, וכדאי שתראה באמת מת. זהו. 

כולם, בדגש כולם היו בהלם. 

"את רוצה שאני אעשה מה? אני לא יכול לעשות את זה!"

"כן אתה כן. למען האמת, אין לך ברירה." פייפר משכה בכתפיה. 

"ועכשיו אנשים. תבכו בבקשה."

הפרק הקודם		הפרק הבא