|
איזבל ווילסון:
אני והנערה הלכנו ברכבת בחיפוש אחר תא ריק.
הנערה בחנה אותי.
היה לה שיער חום קצר ועיניים חומות היא הייתה נורא בהירה.
כמעת לבנה...
היא נראתה חמודה.
רציתי להיתחבר איתה אבל התביישתי...
אני לא טובה בלהתחבר עם אנשים...
מצאנו תא ריק והיתיישבנו.
ניראה היה שהנערה ביישנית כמעת כמוני...
חשבתי על החיים שלי.
על המשפחות שלי.
נהיה לי טיפה עצוב...
מזמן לא חשבתי על המשפחה הביולוגית שלי...
אין לי מושג איך היא.
או איך היא הייתה...
טוב.
דיי.
יש לי עכשו משפחה.
לאמא שלי קוראים מישל, ולאבא לוק. ויש לי גם את אדוארד.
הוא בן 16, וברוב השנה הוא נמצא במחנה קיץ מיוחד...
כשחושבים על זה אף פעם לא סיפרו לי מה יש במחנה שלו...
הירהרתי.
המשכתי לחשוב על זה עד ששמתי לב לשעה.
"אוי! שיט!" קראתי "עוד רגע מגיעים להוגוורטס ועוד לא החלפתי בגדים!"
רצתי להיתלבש.
|
0 חרמשים
(4.875) 8 דירגו
כותב: 
ID : 12151
