הארי פוטר והאדם-זאב

ערב טוב. בפעם הקודמת שהעלתי פרק זה היה בזמן של האזעקות אתמול, וכתבתם שהייתם צריכים הסחת דעת...

לפני 40 דקות בערך הייתה אצלי אזעקה אז החלטתי לתרגם עוד פרק בשבילכם ובשבילי.

תהנו3>

'פרופסור דמבלדור, אני צריך לדבר איתך. זה על הארי פוטר. אתה יכול לבוא מחר בבוקר בשעה 10? הוא לא נמצא בסכנה מיידית אבל ...

בוא בשעה 10 בבקשה, אנחנו צריכים לדבר.

בכבוד רב, רמוס לופין.'

"הארי נמצא בחדר האורחים." אמר רמוס.

"למה הארי כאן? מדוע הוא לא אצל דודתו ודודו?" דמבלדור שאל

"הוא ברח." רמוס ענה.

"מדוע לא החזרת אותו? איך מצאת אותו? אני יכול לראות אותו?"

"אתה עדיין לא יכול לראות אותו, הוא מצא אותי, ובכן, הוא ברח משם, הוא לא אוהב להיות שם כי הם שונאים אותו כנראה."

"זה למען ביטחונו." השיב דמבלדור

"טוב ..." אמר רמוס בהיסוס.

"מה?" שאל פרופסור דמבלדור בסקרנות.

"הוא לא היה מוגן. הוא הגיע לאמצע היער. אתמול בלילה. איפה שהייתי."

"ו ... אה ... הוא נפגע? הוא בסדר?" דמבלדור אמר קצת בבהלה.

רמוס השפיל מבט אשם. "קצת."

"מה?" אמר דמבלדור בחדות.

"... נשכתי אותו ..." רמוס אמר ממש בשקט

"אתה אומר ... שהארי ..." אמר דמבלדור המום.

"... כן ..."

"זו לא אשמתך רמוס," הבטיח דמבלדור.

הם שתקו דקה, והבינו מה זה אומר עבור הארי.

"האם אני יכול לראות אותו?" דמבלדור שאל

רמוס ענה, "כן, בטח. הארי,"

"כן, אני בא!" הארי קרא.

"שלום הארי, אני פרופסור דמבלדור, נחמד לראות אותך," אמר בעודו בוהה בפצע נשיכה ברגלו של הארי.

"היי פרופסור דמבלדור."

"מה שלומך הארי?"

"בסדר," אמר הארי.

"באמת? אתה בטוח?" שאל דמבלדור בדאגה.

"אני בסדר." הארי אמר, "אני לא אצל הדרסלים, וזה לא ייאמן אבל בקטע טוב, אני זאב עכשיו, אז זה קצת מסתדר."

"הם היו כל כך גרועים?" שאל רמוס ההמום.

"כן."

"אז הארי," אמר הפרופסור, "איך אתה מרגיש להיות זאב?"

הארי שקל זאת לרגע. "אני לא באמת יודע, עבר פחות מיום, אז אני עדיין לא בטוח." לאורך כל השיחה רמוס בהה באדמה באשמה.

הארי חשב בקול רם, "היי, אז איפה אני אהיה עכשיו? רמוס אמר שאתה זה שאמר לאן אלך כתינוק, אני אוכל להישאר כאן?"

המבוגרים הביטו בהארי בהלם. כשהבחין בכך אמר הארי, "מה? אני לא מכיר שום קוסמים אחרים, ואני לא יכול בדיוק לחזור, נכון? " אחרי שהוא אמר את החלק האחרון, הוא חייך חיוך קטן. כשהבחין במבטים המבולבלים שלהם פירט.

"טוב, במובן מסוים, הצלחתי במה שניסיתי לעשות."

"ומה היה הדבר הזה הארי?" שאל דמבלדור.

הארי גיחך, "אני לא צריך לחזור לשם שוב."

רמוס קפא כי הארי הזכיר לו את ג'יימס וסיריוס כל כך באותו הרגע, את היהירות של ג'יימס ואת חיי המשפחה של סיריוס עוד לפני שהוא ברח. דמבלדור חייך כאילו הוא יודע מה הוא חושב.

"בטח הארי," אמר דמבלדור, "אבל אנחנו צריכים לעשות את זה באופן חוקי. אני יכול לארגן משהו לשבוע הבא? זה בסדר? אוקיי, אז אולי תכירו טוב יותר בינתיים ואני אשלח ינשוף כשאקבע משהו." הוא ממלמל תחת שפמו וקם ממקומו, "ובכן זה היה מעניין, להתראות בינתיים." הוא יצא החוצה והתעתק משם.

הארי פנה בחיוך קורן אל רמוס שעדיין נראה המום. "זה בסדר נכון? אם אני אשאר כאן איתך? "

רמוס התעשת, "כן הארי, זה נהדר, אני פשוט קצת לא מרוכז עכשיו."

"אז, רוצה לשחק 20 שאלות?"

ותודה לרשומים שלי

שלם, תולעתספרים, אנבת6, Queen_100 ו Captain Jack Sparrow

3>

הפרק הקודם		הפרק הבא