גלקסיות בהישרדות

הפרק הזה מוקדש לכם, הקוראים. כל מי שקורא את זה, מגיב, נרשם, מעיר, וכו'. תודה רבה לכולכם 💗

ג'יימס דפק על השולחן בחוזקה. המועצה נסוגה אחורנית בתנועה כמעט בלתי מורגשת. כמעט. ג'יימס שם לב אליה והדבר עוד יותר ערער את עצביו המתוחים.

"אנחנו צריכים להקצות צוות משימה לחלץ את ליאנה מהחללית של הקראקונאס,” הוא אמר בפעם המי יודע מה. “זאת ליאנה,” הוא נופף בידו בנביא היומי שבעמוד הראשון התנוססה התמונה המפורסמת בכל העולם כרגע של ליאנה עומדת על החללית בין שני הקראקונאס. “כל מי שהכיר אותה העיד שזאת היא, ניק, הרמיוני גריינג'ר, כל משפחת וויזלי, אפילו אבא שלי!” הוא החווה בידו לאביו שישב בקצה השני של השולחן.

"זאת לא הנקודה פה,” אמרה פדמה פאטיל בנוקשות. “הנקודה היא שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להקצות צוות משימה בשביל להציל חייזרית אחת.”

"היא לא כמו הקראקונאס, היא לא סתם איזו חייזרית,” סינן ג'יימס. “היא בדיוק כמו כל אחד שיושב בחדר הזה.”

"אתה שוב סוטה מהנושא,” אמרה פדמה פאטיל. “אני אחזור על זה שוב. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להקצות צוות משימה בשביל להציל בחורה אחת. ג'יימס, אתה יודע מה הולך בחוץ? זה מצב חרום. אנחנו צריכים כל אחד.”

"אני נוטה להסכים עם גברת פאטיל,” אמר פרסי וויזלי שישב ליד אביו של ג'יימס.

"אנחנו חייבים לה,” אמר ג'יימס בכעס. “כל כך מהר שכחתם מה קרה לפני שישה שנים? היא הצילה אותנו. היא הקריבה את עצמה בשבילנו. והיא שלא כמו אבא שלי באמת נהרגה.”

"אממ... ג'יימס, כולנו עכשיו נוכחנו לדעת שהיא לא נהרגה בסופו של דבר,” אמר קוסם גוץ ושמנמן.

"זאת לא הנקודה!” קצף ג'יימס. “הנקודה היא שהיא הקריבה את עצמה בדיוק כמו שאבא שלי הקריב את עצמו. והיא שלא כמוהו באמת הייתה כמו מתה במשך שישה שנים. אם דבר כזה היה קורה לאבא שלי גם אז הייתם פועלים ככה?”

"אני מבקש להתערב בנושא,” אביו הרים את ידו ואמר; “ג'יימס אני יודע שאם זה הייתי אני גם אז היית נסער ככה אך אני גם יודע שאם זה הייתי אז גברת פאטיל ואדון וויזלי גם אז היו מחליטים כך. וצר לי לבשר לך שגם אני מסכים עם החלטתם.”

"אני מצטערת ג'יימס,” אמרה פדמה פאטיל. “אך הישיבה הסתיימה.”

וכולם קמו ממקומותיהם ויצאו מן חדר המועצה.

כולם חוץ מג'יימס, ניק, ובריאן.

"אני מצטער בן אדם,” אמר ניק וניגש אליו. “אני ממש מתגעגע לליאנה וגם אני כועס על כך שהם לא הסכימו לנסות להציל אותה אך אני חייב להגיד שהם צודקים. אנחנו חייבים כמה שיותר כוח אדם פה.”

"אני יודע,” אמר ג'יימס. “אני יודע שהם צודקים. בגלל זה אני כל כך מתוסכל.”

"אני חייב לחזור הבייתה,” אמר בריאן בחיוך מתנצל. “אן תהרוג אותי אם אני אאחר בחמש דקות, אתם יודעים, הורמונים מוגברים וכל זה...”

ג'יימס הנהן בראשו וחש צביטת קנאה בחזהו. אן ובריאן התחתנו לפני כחצי שנה. הם היוו בשביל ג'יימס את כל מה שאי פעם רצה אך בחיים לא יוכל לקבל.

כשהוא היה קטן הוא תמיד חלם שהוא יפגוש את אישתו לעתיד בהוגוורטס, והם יהיו ביחד עד שהם יהיו גדולים מספיק ואז הוא יציע לה נישואים והם יתחתנו ויהיו להם חיים מאושרים. בדיוק כמו סבו שעליו הוא קרוי וסבתו שעליו אחותו קרויה. גם כמו אבא ואימא שלו שהיוו דוגמה מצויינת לכך, הרמיוני ורון וג'ורג' ואנג'לינה.

בריאן זכה לקבל את מה שג'יימס חלם עליו תמיד. הוא התחתן עם אישתו לאחר שהיו ביחד משנתם החמישית בהוגוורטס. לפנ מספר חודשים התברר שאן נכנסה להריון ועכשיו שניהם מתכוננים ביחד להקים את משפחתם.

כשהוא פגש את ליאנה הוא היה בטוח במאת אחוזים שזאת הנערה שעליה חלם כל הזמן.

אבל אז היא מתה.

והוא הפר את ה'מסורת המשפחתית.

ועכשיו התברר שהיא לא מתה. היא שרדה את הקללה הממיתה אחרי הכל.

המוני שאלות ניקרו במוחו של ג'יימס. איך היא נשארה בחיים? מה קרה לה בשישה שנים האלו? איך היא הגיעה לספינה של הקראקונאס? יש עוד חייזרים משוטטים ביקום? למה כל השנים היא לא יצרה פשוט שער מעבר בחזרה לכדור הארץ או שיצרה איתו קשר איכשהו?

"את כל זה אני אצטרך לשאול אותה בעצמי,” הוא מלמל לעצמו. “כשאני אפגש אותה.”

"אמרת משהו?” שאל בריאן.

"האא, לא,” מיהר ג'יימס לומר. “כדאי שנמהר באמת, אני לא רוצה שאן תהרוג אותך.”

הם ניגשו לאח בפינת החדר ונכנסו אליה בזה אחר זה.

ג'יימס נחת בתוך אח לא מוכרת ומוזרה. הוא מיהר לצאת ממנה והביט סביבו. “איפה אנחנו? זה הבית של בריאן?”

"אהה, כן, סוג של,” אמר בריאן. “מאז ה – אאהה – מה שקרה אן החליטה שאנחנו נגור בבונקר מוסתר מתחת לאדמה שהכניסה היחידה אליו היא דרך האח הזאת.”

"בחירה חכמה,” מלמל ניק.

"כן, היא הודיעה את זה לכולם, בואו תראו,” ובריאן הניף בידו על הקיר בטון החלק. הקיר פשוט נעלם כלא היה וחשף פתח לדירה רחבת ידיים וגדולה.

על הספה ישבה אן, אוחזת בבטנה ההרה ולידה ישבו מולי וויזלי המבוגרת, אימו של ג'יימס והרמיוני ורוז. ארתור ישב על הכורסה לידן. ג'יימס ראה שאביו גם הוא כבר הספיק להגיע.

"הוו בריאן,” קראה אן ממקומה בספה. בריאן היה נראה מבוהל. “הבאת לי את השוקולד שביקשתי?”

"אאממ... אני לא נתקלתי בחנות שוקולדים במשרד הקסמים יקירתי,” הוא אמר.

"אוףףף,” רטנה אן. “אבל אני ממש רוצה שוקולד עכשיו! אל תדאג, יקירי, אני לא כועסת עליך, בחיים לא הייתי מסכימה שתסכן את חייך עבור חפיסת שוקולד. למרות ש...” היא החלה להרהר.

"הוו אין לך מה לדאוג מתוקה,” אמרה מולי וויזלי ונופפה בשרביטה. מגש שלם, מלא בשוקולדים מכל הגדלים והמינים טס מהמטבח היישר אל ברכיה של אן.

"הוו מולי!!” קראה אן באושר. “כבר אמרתי לך שאני אוהבת אותך?”

"לא,” ענתה מולי בזהירות. “אבל אני שמחה לשמוע את זה ממך עכשיו.”

"אני אוהבת אותך!!!” קראה אן. “תודה רבה רבה רבה!”

בלילה, כשהשקט סוף כל סוף שרר בבונקר, ג'יימס קם ממיטתו. הוא ארז את חפציו בדממה. הוא יצא מהדירת מסתור אל חדר הבונקר הקטן, דואג לסגור אחריו את הקיר בחזרה.

הוא ניגש אל האדנית שהייתה מונחת על האח בפינה, היא הייתה מלאה באבקה אפורה. הוא לקח מן האבקה חופן והשליך אותה אל הגחלים שבאח. אש ירוקה נדלקה באחת בקול פצפוץ.

"הולך לאיפשהו?” נשמע קול מאחוריו.

ג'יימס קפץ על מקומו והסתובב. ניק, רוז ואלבוס עמדו מאחוריו.

"כן,” ענה ג'יימס כי החליט שלשקר כאן יראה ממש דבילי. “ואתם לא מגיעים איתי.”

"באמת, בן אדם,” נאנח ניק אנחה עמוקה. “אתה כל פעם מעליב אותי מחדש.”

ג'יימס הביט בניק בבלבול.

"אתה כל פעם עושה איזה משהו שאתה חושב שיהיה בלתי צפוי לחלוטין אבל צר לי לאכזב אותך ג'יימס, כל דבר שאתה עושה הוא צפוי וכמו שאמרתי לא יודע כמה פעמים, אני מכיר אותך טוב מידיי ואתה מכיר אותי ואתה יודע שאני לא אתן לך ללכת אלא אם כן גם אני מגיע.”

"ומה שניכם עושים פה?” שאל ג'יימס את אלבוס ורוז.

"אל תחשוב שליאנה לא חשובה גם לנו,” אמרה רוז. "אנחנו לא מספיקים מבוגרים בשביל להיקראות הילאים ולעזור פה בשטח אז החלטתי לעזור במה שאני כן יכול. וכמו שאמרתי, ליאנה חשובה לנו

"אנחנו ניקח את מקומו של בריאן,” אמר אלבוס “הוא ממש רצה לבוא אבל הוא לא יכל לעזוב את אן עכשיו, כשהיא בהריון וכל זה.”

ג'יימס הנהן.

"אז לאיזו אח בדיוק חשבת להגיע?” שאלה רוז.

"לאח של הבית שלי,” ענה ג'יימס בקול צרוד. “זה המקום הכי קרוב לחלליות של הקארקונאס.”

"החלטה טובה,” אמר ניק ופסע אל תוך האש ונעלם. רוז נכנסה אחריו ואחריה אלבוס.

ג'יימס הביט מבט אחרון בבונקר ופסע גם הוא אל תוך האח, כשהאש הירוקה עוטפת אותו.

הפרק הקודם		הפרק הבא