כי זו אהבה נצחית

פרק ארבע,תהנו [=
===

"נו,תגלי לי!",קטרה ג'יני בזמן שיעור תולדות הקסם המשעמם,כשבינס הרצה על היסטוריית גמדוני הבית בקולו החדגוני.
"לא",נראה שאנה התענגה של הסקרנות של ג'יני.
"מעצבנת",קנטרה ג'יני.
"אני מעצבנת?!",אנה התקוממה.
"כן,את מעצבנת,כי את יודעת מי האהוב הסודי שלי ואני לא יודעת מי האהוב הסודי שלך",הסבירה ג'יני,ואנה צחקקה קלות.
"ג'יני,ג'יני.את לא יכולה לקרוא להארי 'אהוב סודי' כשכל מי שמכיר אותך,ואפילו הארי עצמו,יודע שאת אוהבת אותו",היא גלגלה עיניים.
"אז מה!זה עדיין נחשב שאת יודעת,לא?!",הטיחה בה ג'יני.
"אולי",אנה התחמקה.
"פשוט תגלי לי!",התחננה ג'יני,אך אנה רק הרחיבה את חיוכה.
"יום אחר",אנה הבטיחה הבטחה ריקה והצלצול נשמע,מה שאומר שהגיע שיעור התגוננות מפני כוחות האופל.

ג'יני ואנה חזרו לחדר המועדון של גריפינדור בארבע,לאחר שיעור שיקויים המתיש,אך ג'יני ואנה רתחו רק על אישה אחת,או יותר נכון,על קרפדה אחת.
"האמברידג' הזאת!אעלק מתוקה וחביבה!דו פרצופית מנוולת!",כעסה אנה,וג'יני הנהנה בראשה בחומרה לאות הסכמה.
"אני שונאת אותה",אמרה ג'יני ונאנחה."אני לא מבינה איך דמבלדור נתן למכשפה הזאת ללמד במקום קדוש כמו הוגוורטס"
"נכון",אמרה אנה."הקרפדה המטומטמת",היא הוסיפה תוך כדי חריקה בשיניה.
ג'יני ואנה החלו לעבוד על השיעורים שלהן והטיחו את זעמם בקלף,עד שסיימו את כל השיעורים,וכעסם התנדף.
"מה נעשה?",שאלה ג'יני ופיהקה."משעמם לי."
"מונפול!",אמרה אנה בהברקה פתאומית.
"לבריאות",העירה ג'יני בשעמום אך הרימה גבה.
"לא,זה לא היה אפצ'י!",כעסה אנה."הרי אני חצוית דם,נכון?אני גודלת בבית של מוגלגים.אז הבאתי...",היא חיטטה בתוך המזוודה שלה,"מונפול!",היא זרקה קופסא שליה צוירה מפה קשיחה על הרצפה.
ג'יני התבוננה המשחק מכל הכיוונים,ולא הבינה מה אמורים לעשות,ואנה שראתה את קושיה של ג'יני בהבנת ההוראות,הסבירה הרבה יותר ברור,מפורט,ומדויק.
"אה!",אמרה ג'יני."אז קדימה,למה אנחנו מחכות?בואי נשחק!",היא זירזה את אנה,והן מיינו את הקלפים של 'הפתעה' ו'פקודה'.
"אני ראשונה",אמרה ג'יני ולקחה את החייל של הנעל,כי ג'יני אהבה נעליים.אנה לקחה את החייל של הטרקטור."בסדר",אישרה אנה.
ג'יני זרקה את הקוביות ויצא לה שבע."אחת,שתיים,שלוש,ארבע,חמש,שש,שבע",ג'יני הזיזה את הנעל שלה שבע צעדים.
"פקודה!",זרחה אנה,אך ג'יני נאנחה ולקחה קלף.
"חובה עליך לתרום 1000 $ לבית אבות",קראה ג'יני בייאוש ואנה צחקקה."אוףףףףףףףףףףףףף",רגזה ג'יני ושמה 1000 $ בקופת הבנק.הגיעה תורה של אנה.
"הפתעה",אנה מחאה כפיים מאושר."בני העיר אוהבים אותך.קבלי 5000 $.יש!",שמחה אנה ולקחה 5000 $ מהקופה לקול מלמוליה הכעוסים של ג'יני,וככה הן שיחקו עד 12 בלילה.
ג'יני ואנה פיהקו שבעתיים מאשר בשמונה בערב,עד שאנה מלמלה,"ג'יני...לא כדאי שנלך לישון?".
"לא!",הזדעקה ג'יני,אף על פי שהייתה עייפה מאוד.
"את במינוס 640,000 $,ג'יני",מלמלה אנה.
"אל תזכירי לי את זה",סיננה ג'יני.אחרי עשר דקות ג'יני נרדמה על המפה.
"למיטה",אמרה אנה בקשיחות וארזה את המשחק מחדש.

השמש שלחה את קרניה השובבות למגורי הבנות וג'יני,אנה,הרמיוני,פרוואטי ולבנדר התעוררו בפיהוקים אדירים.
ג'יני קמה ראשונה מהמיטה,התלבשה,צחצחה שיניים,וירדה לארוחת הבוקר.
"נו,נו,מי בא?",קול מלגלג נשמע מאחוריה,וג'יני חרקה שיניים כי זהתה את הקול המאוס,המתועב,ובלתי המשמח ששמעה.

הפרק הקודם		הפרק הבא