החיפוש אחר החץ וקשת!

נדהמתי. הסתכלתי בתדהמה על
המראה שלפני. המים לאט לאט
נספגו איכשהו אל תוך הפצע, מותירים
אחריהם עור נקי וחלק.
ניקו התנשף. והפנתי אליו את מבטי.
" איך זה קרה? " שאלתי אותו.
"נראה לי שאני יודע מי ההורה האלוהי שלך.
אך כרגע אנחנו צריכים לחזור לכיתה. אני ידבר איתך

ואם סקיי בסוף הלימודים" ניקו ענה לי.
קמתי והושטתי אליו יד כדי לעזור לו לקום.
אחרי שנייה של היסוס הוא נתן לי יד ועזרתי לו לקום.

" טוב אז... נתראה אחרי הלימודים"
אמרתי לו ויצאתי במהירות מהחדר.

כל הכבוד, צונמי. הרסת את ההיזדמנות שלך.

חשבתי בזעף. אחרי הכל, לא בכל יום את מדברת אם

הקראש שלך ומפספסת הזדמנות להיות לפחות ידידה שלו.

חזרתי לכיתה והתיישבתי במקומי.
"איך הלך?" שאלה אותי סקיי.
"אני יספר לך אחר כך. זה ממש מסובך."
אמרתי לה בחזרה.
חיכינו 10 דקות עד שהמנהלת נכנסה לכיתה

שלנו ואמרה :" תלמידים יקרים, גילינו שהמורה דודס

נעלמה באופן מסתורי מכותלי בית הספר.

אנא יתאספו ולכו לאולם הכנסים.

שם מחכים התעודות שלכם". ואז היא יצאה מהכיתה.
בזמן שכולם יצאו מהכיתה משכתי אלי

ואמרתי להם "שיחה. עכשיו." ניקו הבין

כמה זה רציני והוביל אותנו לחדר אם המזרקה.
" אזזזזז....  מאיפה להתחיל?"

.............................

עוד 2 תגובות ואני ממשיכהההה

אגב. שכחתי לציין שהם בני 16

הפרק הקודם		הפרק הבא