מה שהלב מסתיר

נ.מ רון

"הרמיוני, רוצה ללכת איתי לנשף?" שאלתי בחשש וידעתי שעיניי מלאות פחד ושאני מסמיק.

עברו כמה שניות עד שהיא ענתה.

"כן,"

הלב שלי יצא מהמקום.

"יופי...." עניתי

הנשף היה בעוד שבוע. 

היום היה יום ראשון,- חופש.

עליתי לחדר וחיפשתי חליפה מתאימה לנשף.

"או, זאת האחת, חשבתי."

מצאתי עניסה, גרביים, ונעליים מתאימות ותליתי את הכל על קולב  כדי שיהיה מוכן לנשף.

"פרחים...." מלמלתי.

איזה פרחים כדאי לי להביא לה?

אהה כןןן ורדים לבנים. זה יהיה מושלם.

נ.מ. הרמיוני

(שעה: 8:00)

 התלבשתי וירדתי לארוחת הבוקר.

החלטתי לקחת איתי את הספר שלי, למקרה שאסיים לאכול לפני הארי ורון.

"רון..." כבר שלוש שנים שיש לי רגשות אליו ועדיין לא סיפרתי לו.

הלוואי שהוא היה מזמין אותי לנשף. 

הארי כבר היה באולם הגדול. התיישבתי לידו.

"בוקר," הוא אמר.

"בוקר." עניתי לו.

רון נכנס והתיישב ליד הארי.

"רון, מצאת לך כבר דייט?" הוא שאל את רון.

"הארי, רק אתמול הודיעו לנו על הנשף...."

הפסקתי להקשיב להם אבל היו לי פרפרים בבטן. לרון עדיין אין דייט.

"אהממ אהממ," הרגשתי שהם שכחו שאני פה.

"גם אני פה," המשכתי.

רון הסתכל עליי ושאל : "הרמיוני, רוצה ללכת איתי לנשף?"

הייתי בהלם.

לקח לי כמה שניות לעכל אבל בסוף הצלחתי לפלוט "כן" קטן מפי.

סיימתי לאכול ועלי תי לחדרי.

"אומייגאדאומייגאדאומייגאדאומייגאדאומייגאד" 

אני לא חושבת שהייתי  מאושרת אי פעם  יותא מעכשיו.

קישור לחליפה של רון:

https://img2.ad.co.il/SecondHandImages/2979889_0.jpg

הפרק הקודם		הפרק הבא