מרי סו

            קצר, אבל חייב לפרסם.

                                                                                                                   "קול?" קראתי. "קול!" הוא לא בא. זה סימן רע. 

"הוא כאן." נשמע קול רך, מושך ומתנגן. הסתכלתי סביבי,ולא היה שום אדם. "כאן!" גער הקול. הסתכלתי למעלה וראיתי, במו עיני, את אדון אוטופי מרחף. מטר לידו, ריחף קול המסכן בחוסר אונים. 

"אוטופי!" צעקתי. "טום!" קראתי לידיד שלי. "נברח!" רצנו עד שהתמוטטנו מול היער.

"לאן הולכים?" שאל טום.

"לגרוויטי פולס." עניתי בלי היסוס.

הפרק הקודם