וזה למה אסור להתעסק עם הזמן

"בוקר טוב אדוני!" קד ריקטו אל אלמוני גיבן שצעד לאן-שהוא שכפי הנראה גם הוא עדיין לא יודע היכן הוא.

הזר המסכן הסתובב בנחמדות והייטיב את משקפיו. "אבל... כמעט ערב" ענה לו בחיוך חסר שיניים.

"האם זה שכרגע לפנות ערב סותר את זה שהבוקר טוב?"

שאל ריקטו את הזר בתוקפנות.

הזר צחק. "לא.. חחח אבל א..."

"והאם בהכרח אין מקום בעולם בו כרגע בוקר?" קטע אותו ריקטו, ועוד קודם שהספיק הלה לענות החל ריקטו לצעוק, " או שמא אתה רומז שאתה הולך לכפות עלי להפגש איתך שנית גם מחר בבוקר כך שאני לא יכול לאחל לך מראש בוקר טוב?!"

הזר נבהל וסימן סיבוב על רקתו. ואגרוף אל רקתו של ריקטו. אך בטרם שנשלפו כיסאות הכתר והחלה במקום מהומה רבתי, הרגיע הבבון את הרוחות. "הוא קיבל מכה בראש. הוא לא יודע מה נעשה איתו!" פייס את הזר ושילח אותו חזרה לדרכו, ממלמל ברוגז מילים חסרות פשר.

וריקטו היה מבסוט!

הבבון נפנה לגעור בריקטו, אך קודם שהספיק, כבר היה ריקטו עם הקורבן הבא.

הוא פנה לעבר בחור צעיר ששמע משהו באוזניות והיה נראה טרוד למדי בסידור קווצת שיער סוררת המשתפלת על מצחו. "סליחה" אמר ריקטו והבחור הסיר את אוזניותיו. "סלחי לי גברת, רוצה שאעזור לך לעבור את הכביש?"

הצעיר הביט כה וכה לראות אל מי מדבר ריקטו, ועל איזה כביש, וכשהבין שהוא מדבר אליו ולועג לו המצב נהיה מסוכן ממש.

הפעם לא עזרו שיכנועיו של הבבון, הצעיר רצה להעליב את ריקטו ולאיים עליו.

אך ריקטו, כמובן, נמצא בעולם וירטואלי בו הוא לא באמת יכול לקבל מכות, ומילים בפורטל לא מידי מפריעות לו.

כך יצא שהשיחה התדרדרה לפסים מוזרים ביותר, כאשר הבבון הצליח לשכנע את הצעיר והשיחה הסתיימה במילים "אמא שלך חרקשוש!" "מי שמדבר יא זרלקרוק!" ורק אז נפנו הניצים לדרכם. הצעיר אל המספרה או הברזיה הקרובה, והריקטו אל הדרך חסרת התכלית שלו עם הבבון שכרגע היה עצבני לא פחות מזרלקרוק בזמן טרשלוכסבוכסק!

הפרק הקודם		הפרק הבא