הוראס סלגהורן יותר סלית'ריני

"אבל, אבל למה?" שאלו דמבלדור הארי בתיאום
"למה?" רתח סלגהורן, "אתה אומר לי שאני חייב לבוא - כי זה מוסרי בעיניך שוולדמורט ירצח אותי רק אחרי שאציל כמה תלמידים?"
הארי נאלם. וזה בסדר, כי ממילא הגיע תורו של דמבלדור. "הוראס, הירגע, הארי רק התכוון לומר שאם תהיה התקפה על הוגוורטס, אתה תהיה נכס בעבורינו. חוץ מזה, לוולדמורט אין עניין להרוג מורים, במיוחד מורים שהיו שלו."
-"אתה, אתה צודק אלבוס, צודק…" מלמל הוראס.
"אז?" שאל דמבלדור (עקרונית זה היה תור הארי, אבל הוא החליף אותו כי הוראס היה מתפוצץ אם הארי היה מוסיף עוד מילה).
סלגהורן בהה בדמבלדור ובהארי המסתכלים עליו בתחינה, זרק "רגע, תנו לחשוב" התיישב על הכורסא ושקע בוויכוח הווכוחים, שלא ביצע כבר שנים כדי לא להתגעגע להוגוורטס:
סלית'רין מיד תפס פיקוד והודיע שזה רעיון מעולה, והוא בדיוק עמד להסביר למה לפני שהושתק על ידי 'זה לא יועיל לידע או לבינה שלנו, אלא רק יזיק'מרייבנקלו. הפלפאף הצטנף, ושתק. וגריפינדור, אממ.. גריפינדור צווח שילך כבר להוגוורטס, רק שלא שמעו אותו כי הוראס זילזל בחלק הגריפינדורי שבו ומזמן שם אותו על מיוט. הוויכוח גדל, והתעצם, עד שהפלפאף הציע לעשות הצבעה, בדרך כלל רייבנקלו מציע את זה, אבל הרייבנקלו של סלגהורן קצת סלית'ריני. ההצבעה נעשתה וסלגהורן כמעט צעק בפחד את התוצאות,
סלית'רין- בעד
רייבנקלו- נגד
הפלפאף- נמנע
גריפינדור- בעד
תוצאות: הוראס סלגהורן ילך להוגוורטס
(כל זה כמובן התרחש בתוך הראש של הוראס, הארי ודמבלדור רק ראו את סלגהורן עוצם עיניים ומתרכז).
סלגהורן פקח עיניים באיטיות, מושך את הזמן, אומנם סלית'רין יש לכל אחד, אבל הסלית'רין של ראש בית סלית'רין לשעבר ידע למצוא תועלת בכל דבר מעצבן, כמו זה.
"אלבוס, אני מתלבט, אולי יש לך דברים שיעזרו לי להשתכנע?" אמר הוראס בחיוך
"אוי, נו, איזה סלית'רין!" אמר דמבלדור בייאוש, "אוורטו!"
הר ענקי של אננס מסוכר הופיע בחדר הצפוף, מוצא מקום באורח פלא, ערימה קטנה של גלימות רכות וחלוקי קטיפה חדשים הופיעה על הספה. "מרוצה?" הוא שאל בתסכול
"אה, תודה", אמר סלגהורן בהפתעה "לא היית צריך!" הצטחק
למרות הנימה שבה דיבר קודם, כשקם, דמבלדור חייך וקרא להארי (דרך אגב, לאורך כל הויכוח בראש של הוראס הארי ישן, בכל זאת אמצע הלילה).
הם הגיעו לדלת, יצאו בפעם השנייה באותו לילה לחצר וכשהגיעו לקצה החצר סלגהורן הופיע בדלת "רגע!" הוא צעק, דמבלדור והארי עצרו "הארי! בשבת הראשונה של ספטמבר אתה אצלי במשרד בעונש", קרא סלגהורן "אף תלמיד לא יקרא לי "יתד"!".


אחרי שעה, גברת וויזלי לא שאלה שאלות כשהם הגיעו. אחרי הכל, זה היה בסביבות עלות השחר

הפרק הקודם		הפרק הבא