שיימוס והרצח של הארי

כולם הגיעו לקבורה של הארי- אפילו לוציוס ודראקו מאלפוי הגיעו.

שיימוס הרגיש נורא. הוא ידע שכנראה אם הוא לא היה מתחיל את הוויכוח המטופש הזה, היה סיכוי שהארי היה יושב עכשיו איתם.

הוא זכר איך כשזה נודע לג’יני היא רצה לחדר השינה של הבנים, ונישקה את גופתו של הארי.

שיימוס לא בכה. אפילו פעם אחת. הוא רק ישב וחשב- איך דין עשה את זה? זה כל כך לא התאים לו. דין, שהיה חברו הטוב ביותר במשך שנים... ובגלל וויכוח אחד הוא רצח את הארי?

שיימוס ידע שיזכה בהגנה קפדנית באותו לילה, אך הוא ידע גם שהוא לא יצליח להירדם.

בינתיים, הגופה של הארי נקברה באדמה, ובעזרת קסם הופיעה אבן מצבה גדולה ואדמה מעל גופתו.

על האבן היה כתוב: כאן קבור הארי ג’יימס פוטר, הילד שנשאר בחיים. בפעם הראשונה, שיימוס בכה על מותו של הארי.

הוא נתן לדמעות לנזול, קילל בלבו את הוויכוח המטופש, קילל בלבו את את עצמו, את דין... וגם את הארי, שדאג לצחוק בדיוק בסיטואציה הלא נכונה.

שיימוס בכה עד שלא יכל יותר להזיל דמעה, ואז יצא, ובלי לומר דבר הלך משם.

הפרק הקודם		הפרק הבא