יומני היקר

''הלורד... וולדמורט?'' שאלתי. לא היה לי מושג מי זה, אבל הפרצוף על פניו של דמבלדור שיכנע אותי שזה לא מישהו טוב. ''מי זה הלורד וולדמורט?''

הוא הבין מסביבו, כאילו כדי לוודא שאף אחד לא מאזין לנו, אבל אני לא הבנתי מה הטעם. היו שם אלפי אנשים שהיו יכולים לשמוע. הוא התכופף אליי (הוא לא היה צריך להתכופף יותר מידי, כי הוא בעצמו היה די נמוך וקטן) ולחש לי, ''הלורד וולדמורט הוא קוסם מאוד מסוכן. הוא מסתובב בעולם ופשוט הורג אנשים, גם אם הם לא עשו שום דבר לא בסדר. הוא אמר שהוא מחפש אחרי קוסם ראוי לקרב, אבל בינתיים אני מניח שאף אחד לא היה מספיק ראוי כדי לנצח אותו. הופצו שמועות שהוא מחפש אותי. אני קוסם לא רע, והצלחתי לנצח כמה וכמה קוסמים אפלים. אבל אני מאוד מקווה שאני לא הקוסם ה'ראוי' שהוא מחפש אחריו. אולי הצלחתי לנצח כמה מאוכלי המוות שלו, אבל זה הכל. וולדמורט ייחסל אותי בשנייה.''

הבטתי בו, המומה. חשבתי שכבר גיליתי את העובדה הכי מפתיעה שאגלה היום; שאני קוסמת! כלומר, מכשפה. אבל... קוסם אפל שמסתובב בעולם ומחפש אחרי קוסם ראוי? מה זאת אומרת, קוסם ראוי? אם הוא הרג כל כך הרבה אנשים, אני לא חושבת שיש סיכויים כל כך גבוהים שהוא יימצא קוסם כל כך ראוי, עד שהקוסם הזה יינצח אותו. בזמן שאני עדיין מעכלת את המידע הזה, אמרתי את המילים היחידות שהייתי יכולה להוציא מהפה. ''אוכלי... אוכלי מוות?''

הוא נאנח אנחה עמוקה. ''יש הרבה מאוד אוכלי מוות. אפשר להגיד שהם... העוזרים של וולדמורט. הם מעכבים אנשים אחרים, נלחמים במי שמנסה להגיע לוולדמורט, מחפשים קוסם ראוי... ומזמנים אותו אם הם מוצאים אחד.''

''מה זאת אומרת... מזמנים?''

''יש עוד הרבה זמן עד שתלמדי את זה,'' הוא צחק צחוק קטן, וחייך בפעם הראשונה מאז שהוא התחיל לדבר על וולדמורט. ''לחש זימון. זה אחד ממיליוני הלחשים שקיימים בעולם הקוסמים. אבל את כבר תלמדי על זה בשיעורייך בהוגוורטס. בינתיים, איזו חיה את רוצה? עדיין לא ענית לי.''

''אממ...'' התלבטתי. סתם, לא התלבטתי. רק רציתי להישמע מנומסת, כאילו זאת באמת הייתה לי בחירה כל כך קשה. ידעתי מייד איזו חיה אני רוצה, ברגע שהוא אמר לי את האופציות. ''תנשמת.''

''נפלא!'' הוא אמר בחיוך רחב. לפני כמה דקות החיוך שלו חרפן אותי, אבל עכשיו דווקא היה די נחמד לראות אותו מחייך. הרגשתי כאילו לדבר על לורד וולדמורט, הקוסם הרשע הזה, עשה לו רע. ''טוב, אממ... היינו צריכים לעשות את זה לפני שעברנו דרך הקיר... טוב, אין ברירה, נתעתק לשם.''

''נתע - מה?!''

שוב סליחה שזה פרק קצררררר לא כתבתי מלאאא זמן

מקווה שאהבתםם

הפרק הקודם