הדור החדש של הקונדסאים

זו הייתה פרופסור מקגונגל. והיא כעסה. מאוד. ג'רמי וניק אף פעם לא ראו מורה כל כך כועס. 

היא חילצה אותו מהעץ ושלחה אותו למרפאה ואז פנתה אליהם.

"זה היה יכול לגרום לו לפציעות חמורות מאוד". היא אמרה. "בכל השנים שלי בהוגוורטס לא ראיתי דבר כזה".

"100 נקודות יורדות לגריפינדור וריתוק הערב"

"אבל פרופסור" התלונן ניק "אנחנו נפספס את הסעודה של חג המולד"

"וחוץ מזה," הוסיף ג'רמי איך נארוז למחר בבוקר?"

"כנראה שתצטרכו לצאת מאוחר יותר מכל השאר" אמרה פרופסור מקגונגל "מי שעושה דברים כאלה צריך ללמוד את הלקח". היא פסקה וצעדה בחזרה למשרד שלה בהפגנתיות. מותירה אותם המומים מאחוריה.

"ראית כמה היא כעסה?" שאל ניק.

"אתה לא תצחק על זה שנגלה מה הריתוק שלנו יהיה" אמר ג'רמי בכעס.

בערב, כשפרופסור מקגונגל ניגשה אליהם הוא באמת לא צחק."אתם תנקו את חדר הגביעים עם פילץ'" 

"לא!" הם נאנחו "זה יהיה נורא" אמר ג'רמי.

"הוא לא ישחרר אותנו עד הבוקר"אמר ניק.

אבל לא הייתה להם ברירה והם הלכו לחדר הגביעים פילץ' חיכה להם שם ובחיוך גועלי אמר להם להתחיל לעבוד.

"דווקא בערב חג המולד" אמר ניק בעצב.

"ועוד היה לי רעיון נחמד בשביל הסלית'רנים" נאנח ג'רמי.

ניק הרים גבה. "ולא סיפרת לי?"

"לא היה זמן ענה ג'רמי.

"כנראה שכם ככה לא נוכל לעשות אותו" אמר ניק.

פתאום חיוך עלה על פניו של ג'רמי "אלא אם כן...." הוא אמר.

המשך יבוא....

הפרק הקודם		הפרק הבא