גמד ענק - המשחק של וולדי

"אבדה קדאברה!" צעקה בלטריקס וכיוונה אל יאקסלי, הוא התחמק "פיספסת!" הוא קרא והלך להתחבא מאחורי העץ.

מאלפוי (זה ממש מוזר לקרוא לו ככה כי זה השם של דראקו אז אני אקרא לו לוציוס) קילל בשקט, "אתם יודעים שאנחנו צריכים להשאר קבוצה עד סוף השבוע?" זה משך את תשומת הלב שלהם.

"לא נכון! אתה סתם לא רוצה שנהרוג אחד את השני! אתה סתם רוצה שלום ואחווה וחברות... איכס!" נוט התקרב. בלטריקס התקרבה גם היא, יאקסלי יצא מהמחבוא, הם הקיפו את לוציוס.

לוציוס הסתכל על האויבים הראשיים שלו, יאקסלי ובלטריקס, בלי שהוא שם לב, נוט התגנב מאחוריו ולקח לו את השרביט.

ארבע שרביטים היו מכוננים אל צווארו, כולל שרביטו שלו (סליחה שאני חוזרת על המשפט הזה כבר פעמיים)

"תיתן לי סיבה אחת למה לא להרוג אותך" בלטריקס חשפה את שינייה. "כי אני יודע לעשות משהו שכבר שכחתם" אמר לוציוס והתעתק, טוב... ניסה להתעתק.

"אולי אתה שכחת... אבל... איך אומרים? אדוני האופל (וואו, זה ממש מוזר לכתוב את זה) כישפו את היער, אי אפשר לצאת\להכנס, אי אפשר להתעתק" אמר נוט בחיוך מרושע.

"טוב... אז יש לי הצעה" אמר לוציוס ופתאום התחיל ליבב "אין לי הצעה! יש לי ילד בבית!"

הוא הסתכל על נוט, ואז על יאקסלי, ובסוף על בלטריקס, "בבקשה? אם אני אבקש יפה אני לא אמות?" נחשו ממה קרה? הוא לא מת! אבל יש לכך סיבה טובה.

לוציוס הסתכל על בלטריקס "ביקשת סיבה לא להרוג אותי, הנה אחת: יש לי רוח מחמד שיכולה לעזור לכם במבחנים בסופ"ש, אם קוראים לה היא מופיעה לפניכם, אבל אפשר לקרוא לה רק בשעות הלילה, היא מגיעה כל פעם רק לחמש דקות ואי אפשר לזמן אותה פעמיים ברצף" בלטריקס התכלה עליו במבט שנאה ואז הכריחה את עצמה לשאול:

"איך קוראים לה?" לוציוס התכל על כל אחד מהם ואז ענה "אני אתן לכם את שמה בתנאי שתשאירו אותי בחיים" בלטריקס נראתה על סף בכי\צחוק\זעם... (גם אם אתם הייתם שם לא הייתם יכולים לתאר את זה יותר טוב ממני, אני באמת הייתי שם!) לבסוף היא צעקה על לוציוס, "איך קוראים לה?" 

הוא התכווץ ואמר "התחתית הכפולה" כלום לא קרה, בלטריקס הרימה את שרביטה בכוונה לצעוק את הקללה שאין עליה מחילה אבל נוט עצר אותה.

"הוא אמר שהיא באה רק בשעות הלילה, בואו נחכה עד הלילה" ובלטריקס פשוט התפקעה מצחוק "מה, אתה מצפה שנשאיר אותו בחיים עד הלילה? הרשה לי לגחך: חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח"

לוציוס התחיל לגמגם "מה? אב-אב-אבל אמר-אמרתם שתש-שתשאירו אות-אותי בח-בחיים!" ובלטריקס חייכה חיוך רשע "נכון..." יאקסלי המשיך אותה "אבל לא אמרנו עד מתי נשאיר אותך בחיים, מקסימום התחתית הכפולה הזאת לא תעבוד"

כעבור כמה דקות לוציוס שכב על הרצפה, מת. "רגע, תזכירו לי על מה הרגנו אותו?" שאלה בלטריקס, האחרים נדו בראשיהם לשלילה, אף אחד לא זכר.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא