תחרות השירה (סונגפיק)

בנתיים רון והרמיוני הלכו אל דמבלדור.

"יבוא" אמר דמבלדור. רון והרמיוני נכנסו לחדר. "פרופסור, היו במדשאות סוהרסנים ואני, רון, והארי

סילקנו אותם  בפטרונוס. הארי הלך לבדוק מה המצב של ג'יני ואנחנו הלכנו אליך כי הארי חושב

שעכשיו הסוהרסנים נמצאים בידי וולדמורט." אמרה הרמיוני במהירות.

"גם אני חושב שהסוהרסנים נמצאים בידי וולדמורט" אמר דמבלדור. "ואם נעשה שתיים ועוד שתיים

 אז נבין שאוכלי המוות בדרך וצריך לחזק את ההגנות סביב הוגוורטס." המשיך.

"אז כדאי שתמצאו את הארי וג'יני ושתלכו להודיע לכל שאר הסגל ולראשי הבתים" תמונה אחת על

הקיר שהקשיבה לשיחתם אמרה.

הרמיוני הייתה בטוחה שהיה זה פיניאס נגלוס.

דמבלדור הרמיוני ורון מיהרו במורד המדרגות הרחבות אל אולם הכניסה שם נתקלו בהארי המבוהל.

"בדיוק הלכנו לחפש אותך הארי" אמר דמבלדור. "איפה ג'יני?" הוסיף רון, מעט לחוץ.

"אני לא מוצא אותה" השיב הארי בעצב. "ילד אחד אמר לי שראה אותה יוצאת למדשאות מתי שהיו

כאן הסוהרסנים."

"חייבים למצוא אותה" אמר דמבלדור. "אבל איפה אפשר להתחיל לחפש?" שאל הארי.

"אני חושבת שאין כזה מקום, הארי" אמרה הרמיוני ודמעה קטנה התגלגלה במורד הלחי שלה.

"הרמיוני הרגעי" אמר דמבלדור. "אבל איפה?" שאל רון  בקול חסר רגש.

"את זה אני לא יודע" השיב דמבלדור.

~

ג'יני הייתה במדשאות. היא הייתה קצת מבוהלת.

היא לא מצאה את הארי, רון והרמיוני!

פלשבק

ג'יני הסתכלה החוצה מן החלון.

פתאום השמיים נהיו כהים והמון סוהרסנים באו.

ג'יני רצה למדשאות אבל היה מאוחר מדי. הארי לא נראה בשטח.

סוף פלשבק

ג'יני, שמעולם לא בכתה על דבר כזה, התחילה לבכות.

כן, כן, ג'יני, שמעולם לא בוכה, בכתה עכשיו.

היא הייתה אבודה. בלי הארי היא פשוט לא יכלה להחזיק מעמד.

ג'יני נאנחה. 'הלוואי שהארי היה כאן איתי' חשבה.

אבל עמוק בליבה ג'יני ידעה שהיא תמצא את הארי.

ואז הבזיק רעיון בראשה.

שני עמודי וורד! תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא