הלביאה ונחש

"איה!"
"תיזהרי!"
"מה אתה רוצה?!גם אתה לא הסתכלת!"
"טוב,בסדר.מתנצל."
"גם אני מצטערת,מה אתה עושה בחוץ כל כך מאוחר?"
"לא עניינך,וויזלי.את בוכה?!"
"ל..האמת שכן."רייצ'ל התיישבה על אחד מגרמי המדרגות והליטה פניה בידיה."גיליתי עכשיו שאני מאומצת,סיריוס בלאק הוא אבא שלי."
דראקו היה כל כך המום שהוא התיישב לידה וליטף את גבה בהיסוס.הוא לא כל כך ידע מה לעשות במצב כזה,אבל ניסה להקשיב לליבו שפעם בחוזקה,והורה לו בדיוק מה לעשות.המחשבה היחידה שהייתה במוחו היא 'ידעתי,ידעתי שהיא לא וויזלי.ידעתי!היא טובה מדי בשביל להיות כזאת!'
"אתה יודע,מוזר שאני מספרת את זה דווקא לך.בחיים לא הרגשתי חלק מהמשפחה.כאילו,כן הרגשתי,היה לי טוב.אבל לא הייתי כמו כולם שם.אתה מבין?"
דראקו הנהן והביט ברייצ'ל היפה."אני מבין.סיריוס בלאק פה?"
רייצ'ל נראתה מבוהלת לרגע."כן,אתה לא תספר,נכון?אני יכולה לסמוך עליך?"
"בטח."אמר הנער בלי לחשוב.
"תודה,תודה רבה.זה כל כך יפה מצידך."היא הניחה את ראשה על כתפו באינסטינקט."מצחיק אותי לחשוב שדווקא אתה זה שתעזור לי.לפעמים שאתה במצוקה
אתה מגלה את הדברים הכי חשובים על החיים שלך.כמו,מי יהיה שם שתצטרך אותו.משונה שזה דווקא מי שרב איתך במשך ארבע שנים."

"לא רבתי איתך,רבתי עם אח של-כלומר,עם רון והארי.איתך לא רציתי לריב."
רייצ'ל הרימה אליו עיניים נוצצות,אולי מדמעות,אולי מהתרגשות.היא הטתה אליו את פניה.
הוא נישק אותה בזהירות,כמעט לא מאמין על עצמו.
***
רייצ'ל ישבה בחדר כמה שעות לאחר מכן.היה זה יום שבת,לכן לא הייתה צריכה לצאת לשיעור.
שפתה עדיין בערו מאותה הנשיקה,וליבה הלם.
היא לא דיברה יותר אם אף אחד,פשוט ישבה ושתקה.
הארי,רון והרמיוני כבר התעדכנו בנעשה אתמול,סיריוס הבטיח להארי שיגלה לו.
ולא ניסו לדבר איתה,כי פחדו שיגרמו לה לבכות,או לצרוח.
גם סיריוס לא אמר דבר,הוא פשוט פחד שהיא תשנא אותו.
אף אחד לא תיאר לעצמו שהיא לא מדברת מחשש שתפלוט את הסוד הגדול ביותר בחיים שלה,שהיא מאוהבת בדראקו מאלפוי.

הפרק הקודם		הפרק הבא