המסע בעקבות הוגוורטס

"אנא תרום מכספך לבית המשוגעים 'good' אשר נמצא בצרפת. לעוד פרטים, לחץ ארבע. לשיחה עם מטכ"ל בית המשוגעים, לחץ שש. לפרטים על ההתרמה, לחץ תשע. להתרמה (שיחה עם אחראי
ההתרמות ובירור כיצד בדיוק לתרום), לחץ סולמית. לשמיעה חוזרת, לחץ אחד. תודה".
כעת תוכלו להבין את שמחתן של ג'ני ואליס?
"ג'ני!!!!", התרגשה אליס.
"אליס!!!", כרעה ג'ני ברך בדרמטיות.
"אני לא מאמינה...", מילמלה אליס, "זה פשוט נס! אני אומרת לך, ההוא שלמעלה, כיוון את כל ההתרמה הזו רק בשבילנו", התרגשה.
לפתע התעשתה ג'ני.
"אליס...", אמרה בשקט, "כשחושבים על זה, מה זה יכול לקדם אותנו?".
אליס לא ענתה. היתה דממה מעיקה בחדר.
"ג'ני, אל תדאגי", הרגיעה אליס את עצמה יותר מאשר את ג'ני, "בטוח נמצא דרך להגיע אל אנטוניו בול דרך ההתרמה הזו".
"איך?".
"לא יודעת, באמת. חייב להיות פתרון".
"יש לי רעיון!!!", צווחה ג'ני לפתע, עד שאליס כמעט צוווחה איתה מרוב בהלה, "על מה צריך ללחוץ כדי לשוחח על מטכ"ל בית המשוגעים?".
"לא יודעת. נלחץ אחד לשמיעה חוזרת", אמרה אליס, והקישה על הספרה 1.
"אנא תרום מכספך... לשיחה עם מטכ"ל בית המשוגעים, לחץ שש", שמעו אליס וג'ני. מובן שכבמטה קסם מייד השתרעו על הספרה 6.
"אני אדבר איתו", אמרה ג'ני לאליס רגע לפני שהמטכ"ל ענה.

"שלום. במה אוכל לעזור לכם?".
"אנו שתי ילדות ש...".
"ילדות? הרבה ילדים התקשרו אלי סתם כך, וגזלו ממני זמן יקר. אני מנתק!".
"לא, אל תנתק. אנחנו באמת רוצות לתרום".
"ומדוע לא צילצלתן אל אחראי התרומות?".
"רצינו קודם לברר על אנטוניו בול. מהו מצבו?"
"מדוע אתן רוצות מידע עליו? אתן חשודות בעיני".
"א... אנחנו אחיניות שלו".
"ומדוע אין לכן מבטא רוסי? אם אינני טועה, בול הגיע מרוסיה. הלא כן?".
"אתה בהחלט צודק, אדוני המטכ"ל. פשוט אימנו, אחותו של אנטוניו, עברה לגור באמריקה כי אבי אמריקאי. רק אמנו דיברה במבטא רוסי, אך עם הזמן
אף היא התרגלה לסביבה ויש לה מבטא קל, ולכן אנו ללא מבטא. אתה מבין?".
"אני מבין, אך עדיין אין הוכחות ברורות. תבינו, כל אחד יכול להיות הרוצח הבא".
"מצטערות, אין לנו הוכחות".
"טוב, אני אעשה מצב של תלת-שיח. אעביר את השיחה אל חדרו של אנטוניו בול, ואשמע אם אתן אחיוניותי".
המטכ"ל הוסיף את אנטוניו בול לשיחה. הוא שאל אותו אם הוא מכיר את קלרה בול ואת לואיסה בול (שמות שג'ני הצמידה לה ולאליס), אך אנטוניו בול לא ענה.
"טוב, הוא ישן. להתראות".
"טוב, להתראות גם לך ותודה רבה".
"ולהבא, תזכרו לברר את הטלפון של המזכירות, כי היא אחראית לדברים מסוג אלו".
"כמובן. להתראות".

"מה זה עזר לנו?", שאלה ברוגז אליס לאחר שנותקה השיחה.
"טפשה שכמותך! עכשיו יש לנו את המספר של אנטוניו בול... הרי כתוב את המספרים ששוחחו איתנו לאחרונה!", ענתה לה ג'ני.
"ג'ני, את מדהימה!", חיבקה אליס את ג'ני.
"אני יודעת", חייכה ג'ני.
"טוב, נצלצל אליו מחר, בוודאי יהיה ער", סיכמה אליס את מה שחשבו שתי הבנות.

הפרק הקודם		הפרק הבא