ביינתים הגיעו הסירות להוגוורטס ואישה ממש ממש זקנה קידמה את פניהם. "ילדים חביבים אני המנהלת של הוגוורטס....טוה וגם הסגנית...{היא צחקה} שמי הוא מינרווה מקגנגל אבל אתם קראו לי בבקשה פרופסור מקגנגל".היא סיימה להציג את עצמה. "המתינו בבקשה כאן מספר דקות יש לי משהו לסדר." היא אמרה והלכה. "אוו.את מי אנחנו רואים כאן....הילד שלאביו קוראים ראש צלקת מה?!... אלבוס סוורוס פוטר!"הגיח ילד בלונדיני אותו אחד שזרק את רוז למים."שמי הוא מאלפוי. סקרופיו מאלפוי."הכריז סקרופיו בגאווה. "אה...אביך הוא דראקו... זה שעבר לצד האפל רק בגלל פחד. זה שלא סובל ילידיי מוגלגים. זה שרואה בתרבות המוגלגית משהו נבזה. זה שאני הכי לא סובל!" צעק פתאום פרד וויזלי. "שתוק בוגד דם מטונף. וויזלי עם בגדים משומשים!" התרעם מאלפוי. "חדל ברברת" הופיעה מישום מקום הפרופסור מקגנגל. "היכנסו כעת נמיין אתכם". "רוז וויזלי" שקט הסתרר באולם. "רוז וייזלי" חזרה שנית הפרופסור." משהו יודע במקרה היכן נמצאת העלמה וויזלי?" שאלה הפרופסור בחומרה. "תלוי למי את מתכוונת. אחת באגם והשנייה בביתה."צעק בחוצפה סקרופיו מאלפוי. כך מצאו את עצמם כל תלמידי בית הספר וליד האגם ובראשם הפרופסור מקגנגל מנסה ככל יכלתה להרים את רוז מהקרקעית.
בבקשה תגיבו זה עוזר לי להמשיך...
|