האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


חייו של חצוי דם



כותב: אלבוס פוטר 21
הגולש כתב 1 פאנפיקים.
פרק מספר 4 - צפיות: 3694
4 כוכבים (4) 3 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: פנטזיה - שיפ: ניק&ליסה - פורסם ב: 29.03.2011 - עודכן: 26.04.2011 המלץ! המלץ! ID : 1889
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

בוקר.בוקר כל-כך נורמאלי וחסר דברים מוזרים או,כמו שליסה היתה מתארת אותם,מפחידים.

ניק שכב במיטה ונחר,אחותו כבר לא תעז לצחוק עליו,לא אחרי מה שקרה אתמול,"20 מטר","מדהים",פשוט אין מצב שתציק לו יותר,אם היא בכלל חיה...

מחשבות אלו טרדו את מנוחתו.

השעה הייתה כבר 12 בצהריים,אך ניק המשיך לנחור ולא זע ממקומו.

דפיקה בחלון העירה אותו משנתו.

על אדן חלון החדר שלו,ינשוף לבן עמד.

"סבא" חשב ניק עד שהבין שצבע הינשוף לבן ולא חום כמו סבו.

הוא פתח את החלון ונתן לינשוף להיכנס לחדרו.

לרגלו של הינשוף היה קשור מכתב מגולגל.

ניק שחרר אותו מרגלו,הסתובב לכיוון ההפוך מהינשוף וקרא:עבדתי עליך.

"מה?" שאל ניק והסתובב אל סביב שכנראה השתמש בלחש כלשהו כדי להפוך ללבן כי כולו היה לבן כולל בגדיו.

"וואו,חשבתי שכבן-אדם הלחש יוסר ממני..."הוא אמר ובשניות,בלי שהיה צורך בשרביט,חזר צבע גופו לרגיל.

לאחר מכן פנה אל ניק,"היי ניק,אני מבין ששכחת מהנסיעה שלנו..."

"נסיעה?"

"לסמטת דיאגון"

"ברור שזכרתי"

"ניק,אתה בפיג'מה והערתי אותך משינה,תפסיק לשקר"

"סליחה סבא"

"טוב צריך בגדי מוגלגים..." אמר סביו של ניק,מהרהר ובוהה באוויר.

"מוגלגים..." חשב ניק."חסרי קסם,נכון".

פתאום,סביו הוציא שרביט והניף אותו במהירות.בשניות בגדיו של ניק שינו את צורתם לגדים יומיומיים שבהם היה הולך כל יום במושב.

"טוב...לא נתעתק,אני לא רוצה להיות מרוח בקיא באמצע סמטת דיאגון אז תביא לי את המכתב ילד" ניק לא היסס ונתן לסבו את המכתב שבשניה השתנה לארנק קטן.

סבא של ניק תחב לשם את את ידו לעומק גדול מדי וכעבור דקה של חיטוט הוציא משם שני מטאטים מיושנים אך יפים מאוד,יותר מסתם מטאטים רגילים לניקוי רצפה.

"טוב אז שיעור תעופה ניק"

"מה?"

"שיעור תעופה"

"על מה עפים?"

"המטאטים כמובן"

"איך לא עליתי על זה..."

"טוב נדלג על השטויות של ה"עלה" כי זה לא יעזור לך בחיים,פשוט שב עליו בעט ברצפה ואתה עף,סבבה?"

ניק עשה כדברי סבו ובשניות עשה את דרכו אחרי סבו בשמי אנגליה.

"טוב,תתחיל בנחיתה"אמר סבו של ניק והטה את המטאטה למטה.

כעבור מספר דקות נחת,וכמעט נתקע ברצפה,ניק.

הם עשו את דרכם לכיוון שלט,שבגלל הדיסלקציה שלו,ניק לא הצליח לקרוא.

הם עברו בדלת וראו אנשים רבים שלוחצים את ידו של ילד בן 11 בערך,שחור שיער שעל מצחו היתה צלקת.כולם לחצו את ידו פרט לאחד,שנבהל ממגע עם ידו של הילד.

"חשוד..." חשב ניק לעצמו.

הם עברו לחדר אחורי וסבו של ניק נקש בשרביטו על לבנה.

המחזה היה מדהים.הלבנים התפנו לצדדים וחשפו סמטה מלאה אנשים.סמטת דיאגון.

"טוב...אני זוכר את הרשימה בעל פה אז...קודם לגרינגוטס,אחר כך לכרך ודף בעם ומשם נתחנן את ההמשך..."אמר סבו של ניק.

גרינגוטס היה מקום מוזר ויפה עם תקרה גבוהה.

סבו של נק מיהר לדלפק.מולם עמד יצור נמוך עם אוזנים חדות וקול צורמני שבו השתמש לשאול "כספת?"

"713" אמר סבו של ניק.

"אבוד לך וואנדרלו,האגריד אמור לקחת אותה ועכשיו תסתלק לפני שאקרא לאבטחה!!!"

אמר הגמד המוזר

סבו של ניק מלמל "גובלין ארור..." והם עזבו את גרינגוטס.

"את הציוד אקנה לך מכספי ניק" אמר סבו של ניק.

שאר היום עבר רגיל וכאשר הגיעו,עם ספרים רבים תנשמת שחורה-חומה וכל מני סוגים מוזרים של דברים אחרים,הם הגיעו לשלט קטן וזהוב שעליו היה כתוב אוליבנדר ואת שאר הדברים ניק לא הצליח לפענח.

"ניק,אני הולך לעשות משהו חשוב אז לך בחר שרביט ופגוש אותי לייד גרינגוטס כשאתה מסיים" אמר סבו של ניק והניח בידו של ניק חופן מטבעות זהובים.

בדיוק יצא משם אותו ילד שחור שיער שראה במקום ההוא שממנו נכנסו לסמטה.

ניק נכנס פנימה וראה אדם אפור שיער מהרהר.

"סליחה,אדוני?"

"אוי,מצטער לא ראיתי אותך שם" הוא אמר,"ברוך הבא לחנות השרביטים של אוליבנדר,אני אוליבנדר"הוא אמר,הוציא סרט מדידה ומדד אורכים של מקומות בגופו של ניק.

כאשר סיים הושיט לניק מקל דק ואמר,"קדימה,נופף בו"ניק נופף בו וגרם למדפים ליפול,"לא זה לא זה זה"

"נסה את זה" אמר אוליבנדר והושיט שרביט לניק.ניק נופף בו ופרחים נבלו.

"לא,לא,נסה את זה" אמר אוליבנדר והושיט שרביט לניק.

בידיו הייתה תחושת חום ולא היה צורך לנופף בו כי ניק ידע שזה האחד.

ניק יצא מהחנות והלך לכיוון נקודת המפגש ראה גובלינים מתנפלים על סבו.

באופן אוטומטי,כמעט בלי מודעות למעשיו,נופף בשרביטו והגובלינים התעופפו מסבו.סבו תפס בידו של ניק והם נעלמו משם.ניק חש בחילה עזה וכמעט והקיא.למעשה לולא הבהלה היה ממלא את חולצת סבו בקיא.

הוא היה בחדרו וראה ינשוף שהתעופף מהחלון.סבו.

 

כתבתי את זה באצע הלילה אז הטח יש מלש שגיאות כתיב אז לא לכעוס...תהנו :)

 

 

 

הפרק הקודם
תגובות

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025