Who Am I

אביה של שרלוט נטש אותה ואת אמה בנסיבות לא ידועות.שרלוט מחליטה לנסות למצוא את זהותו של אביה.הפתעות רבות יחכו לה. מי הוא אבא של שרלוט?

כותב: Demis
הגולש כתב 1 פאנפיקים.

פרק מספר 4 - צפיות: 30469

(4.522) 23 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: PG - פאנדום: ספרי הארי פוטר - זאנר: הרפתקאות - שיפ: אולי - פורסם ב: 29.03.2011 - עודכן: 12.07.2012

המלץ!

ID : 1913

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

היוצרות הן: Demis BlueMoon danamul

במשך כל היום שמרתי מרחק מן המכתב הזה. זה לא שהוא הפחיד אותי, פשוט כל
ההסברים של המנהלת גרמו לי לבלבול רב ומן הרתעה מן המכתב.

מי שלח לי את המכתב הזה?,ניקרה בי השאלה. ולמה המנהלת התחילה לספר לי כל מיני גיבובים של שטויות אודות קוסמים?

לכל התשובות האלה,כמובן,לא מצאתי שום הסבר הגיוני.

" שלום, שרלוט," אמרה לי אמי שנכנסתי הביתה. "איך היה בבית הספר?"

" היה, נפלא" שיקרתי. "פשוט נפלא".

אמי הביטה בי בשמחה. "אני ממש שמחה עבורך, שרלוט. הגיע הזמן שבאמת תתחילי
לאהוב את בית הספר. עכשיו, שטפי את ידך ותאכלי את ארוחת הצהריים".

ללא מילים נוספות הלכתי לכיוון שולחן האוכל. לא רציתי לאכול,פשוט שיחקתי עם כפית
המרק, חושבת על מה שקורה עכשיו לליאן ומה היא מרגישה כלפי. האם היא, החברה
היחידה שלי תשנא אותי עכשיו בגלל זה?אני חושבת שאני יודעת מה התשובה.
לאחר שאכלתי את ארוחת הצהריים, הוצאתי מתיקי את מחברת ההיסטוריה כדי להכין את
שיעורי הבית. מולי על השולחן, ללא שום היסוס, עמד המכתב.

נו, טוב, מה יש לי להפסיד? חשבתי בליבי ופתחתי אותו:

בית ספר הוגוורטס לכישוף וקוסמות
מנהל:אלבוס דמבלדור
(מסדר מרלין, מחלקה ראשונה, מכשף גדול, קסם ראשי,
מאגוואמפ עליון, חבר איגוד הקוסמים הבינלאומי)
גברת סמית' היקרה,
אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית-הספר
הוגוורטס לכישוף וקוסמות.
מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.
שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר. אנא שלחי ינשופך
לא יאוחר מה-31 ביולי.
בכבוד רב,
מינרווה מקגונגל
סגנית המנהל

קראתי את המכתב בשנית. בכל מילה הרגשתי יותר ויותר מטופשת. מישהו בטח עובד עלי.
"תעשו לי טובה,"גיחכתי וזרקתי את המכתב לפח.
* * *
"שרלוט," קולה של אמי נשמע מבעד לדלת. "יש לך מכתב." היא נכנסה ומסרה לי מעטפה צהבהבה.
רגע, היא לא נראת מוכרת?
בחנתי את המעטפה בשנית, ופתחתי אותה. חששותיי התבררו כנכונים. זו באמת היה אותו
המכתב. אבל הייתי בטוחה שזרקתי אותו!
קימטתי את המכתב וזרקתי אותו בשנית לפח הזבל. "זה סתם שטויות," הסברתי לאמי,
שהביטה בי כמצפה לקבל הסבר על מעשי. "סתם דואר זבל."
"אני מבינה." היא גרדה בראשה והביטה בי בהיסוס. מבטה נשלח גם אל פח הזבל, שם שכן המכתב המקומט. "תגמרי את שיעורי הבית שלך, עוד מעט ארוחת הערב."
היא הביטה בי במבט מודאג אחרון ויצאה מן החדר.