ריקוד לאור ירח

אנשיייםם!!

סופסוף הפרק הבא.. אז.. תהנוו!!!

רצתי מהר, משאירה אותו שם עם הכלים המנגנים.

שכחתי שהם בכלל ניגנו ברקע.

אני לא מאמינה שעשיתי את זה. איך יכולתי להיות כל כך טיפשה.

פתאום נתקעתי במשהו.

או, לפי הספרים שנפלו, ונעליי הסניקרס המוחבאות מתחת לגלימה, זה היה מישהו.

"תיזהר לאן אתה הולך!" התחתי לכיוונו.

"סליחה, לא ראיתי אותך," הוא התחיל להתנצל, "את רוצה שאעזור לך לקום?" שאל.

"אני בסדר," מחיתי, קמה מן הרצפה ומנקה את כתמי האבק.

לפתע, הבחנתי על הרצפה בספר מוכר.

"סודות ושקרים?" שאלתי אותו,והרמתי את הספר מהרצפה. "כן, זה משהו שאבא שלי השאיר לי, לפני שהוא.. טוב, מת."

הוא אמר, ועל פניו נראה צער.

" אני... אני כל כך מצטערת," מלמלתי, והפניתי את מבטו אליו.הוא היה כל כך יפה.

היה לו עור בצבע שמנת, ועיניים ירוקות כמו אזמרגד. שערו השחור השתפל בגלים עד לקצה עורפו.

"אני סופי," אמרתי כבדרך אגב. "בן," השיב, והושיט את ידו קדימה ללא היסוס.הושטתי לו את ידי אך במקום ללחוץ אותה, רכן ונישק אותה.

 הסמקתי, מקווה בסתר ליבי שהוא לא רואה.

"את תלמידה שנה שלישית?"

" לא," עניתי בחיוך מבויש מעט."אני בשנה שנייה." תיקנתי אותו.

"את נראית די בוגרת לגילך," אמר בהתנצלות.

"תודה," השבתי. "איזה בית אתה?" שאלתי, רק מתוך נימוס.

"רביינקלו."

 "אני ב-" באתי  להגיד, אבל הוא השלים אותי.

" גריפנדור,"

"איך אתה יודע?"

"ראיתי אותך כבר יותר מכמה פעמים," השיב מבויש. הייתה שתיקה.

"תראה, בן," התחלתי, "היה מאוד נעים להכיר אותך, אבל אני באמת ממהרת, אני זקוקה להרבה שעות שינה עכשיו."

" אני מבין," אמר מעט בעצב. "מצטערת. יש איזושהי דרך שבה אוכל לפצות אותך?"

 "את רוצה לצאת איתי להוגסמיד בפעם הבאה שנצא?, שמעתי שזה בעוד כמה ימים בערך," מיהר להוסיף.

בחיי. איזו מבוכה.

"בטח," השבתי לו. "נוכל ללכת לפונדק שלושת המטאטאים," אמרתי.

"בטח," השיב בחיוך.

"רוצה שאלווה אותך לחדר המועדון שלך?"

"אם אתה רוצה," עניתי בחיוך. הוא חייך, והתחלנו לצעוד לכיוון חדר המועדון של גריפנדור. הייתה שתיקה מעיקה, רציתי שהוא ילך, בינתיים, חשבתי על מה שקרה עד לפני מספר דקות. מגלגלת בראשי שוב ושוב את אותה הנשיקה הקצרה, עם הילד שחיבבתי כבר יותר משנה.

"הכל בסדר?" שאל בן. "את נראית קצת מוטרדת."

"אולי זה בגלל שאני עייפה," אמרתי מנומנמת מעט. "אולי," אמר.

הגענו לדיוקן של האישה השמנה. השעה לא הייתה מאוחרת במיוחד. שעה לפני כיבוי אורות.

"לילה טוב," אמרתי. מקווה שילך ולא ירצה לתת לי ''נשיקת לילה טוב''.

"לילה טוב." הוא אמר, ורכן אל פניי ונישק אותי בלחי הימנית. הרכנתי את ראשי למטה.

הוא חייך, איחל לי לילה טוב והלך.

"פורטונה מזו'ר." אמרתי את הסיסמא, והאישה השמנה זזה, ומצאתי את עצמי בחדר המועדון, ריק מאדם.

עליתי לחדר שלי, שם ציפו לי בכיליון עיניים נטלי, סוזן, ליאן, וקורל.

"ראינו אותך שם!" הן פרצו בצווחות לפני שהשחלתי מילה אחת מפי.

"כן..."

"והשמלה שלך," הן הסתכלו עליי, "פשוט מדהימה!"

"תודה," אמרתי במבוכה

"אבל דבר אחד אנחנו לא מבינות," אמרה סוזן. "למה דראקו מאלפוי היה שם?"

שאלה אותי בנימה מאשימה.

"תראו בנות אני גמורה.. אני חייבת ללכת לישון."

"לא לפני שתספרי לנו למה נישקת את דראקו מאלפוי."

אמרה ליאן בחומרה.

"ראיתן את זה?!" שאלתי מזועזעת, נפחדת.

"כן," אמרה קורל. "למה עשית את זה?" שאלה קורל פעם נוספת. "אני לא יודעת מה עבר עליי," התחלתי להתגונן.

"עבדנו שם שעות, והייתי מבולבלת," הסברתי את עצמי.

"אני חושבת שהיינו קשוחות מידיי," הצטערה נטלי,"את סולחת לנו?" וארבעתן הסתכלו עליי.

"מובן שאני סולחת לכם," השבתי בחיוך."ועכשיו.." פתחה ליאן במתח.

"אנחנו רוצות לשמוע הכל על הנשיקה עם מאלפוי ואל תסירי ולו אפילו פרט אחד!"

הזהירה אותי צחקתי.

כולן התיישבו על המיטה של קורל, שהייתה מול המיטה שלי, והביטו עליי בעיניים גדולות ומצפות.

"זה היה פשוט מושלם..." אמרתי.

"למרות שאנחנו משני בתים אחרים," מיהרתי להוסיף, "הרגשתי משהו, זה היה, פשוט מדהים. אני לא יכולה לתאר לכן עד כמה..."

"טוב, אז אתם כבר מחכים לשנייה?" שאלה סוזן.

"לא, זאת הייתה טעות," הבהרתי, שלא יצפו לניסים ונפלאות.

"תראי," אמרה נטלי."יכול להיות שזאת באמת הייתה טעות," היא הרהרה בקול רם. "אבל אם את מתארת את זה ככה, יכול להיות שבאמת נועדתם אחד לשניה, ויכול להיות שזה מה שהולך לשבור את היריבות בין הבתים."

"את צודקת," אמרתי לאחר שתי דקות מחשבה.

 "אני חושבת שאני אקח עוד צ'אנס, אם הוא יסכים לתת לי, כי אחרי מה שעשיתי לו הוא לא הולך לסלוח לי בקלות."

"אני מכירה אותו, מהסיפורים של הרמיוני." אמרה סוזן.

נשמתי עמוק.

"תתכוננו בנות," אמרתי."השבוע הזה הולך להיות מאוד קשה!"

חבריםם!!! העלתי את המחיר מעכשיו אם אין לפחות 10 תגובות על הפיק אני לא ממשיכה אותו!!!

הפרק הקודם