אליסיה

אנחנו נאחר"
"את כל המזוודות למטה"
"פרד ראית את השרביט שלי?"
ג'ורג' איפה שמת את הפריזבי הנושך?"
"מולי תורידי את הילדים אתם תאחרו!"
קריאות מסוג כזה היה שומע מי שהיה עובר על יד המחילה,אבל לבסוף יצאו 9 אנשים מפתח הבית נושאים מזוודות צוהלים נאנחים וצוווחים.

אבל לבסוף הם הספיקו להגיע אל הרכבת רבע שעה לפני הזמן;"וואו"נאנחה אליסיה באושר למראה תחנת הרכבת "זה פשוט מדהים" בתוך כל ההמולה היה אפשר לשמוע קריאות ינשופים וצווחות של ילדים בדרכם לבית הספר וגם את קולה של גברת וויזלי".......ואם אני אשמע שלא התנהגתם יפה-אוי ואבוי לכם" היא הטיפה לפרד ולג'ורג' "קדימה ג'יני את ראשונה" ג'יני  החזיקה את העגלה ורצה לכיוון המחסום
"מה לעזא..."היא התחילה לומר ופתאום ג'יני נעלמה והשאירה את אליסיה פעורת פה,ועל סף בכי
גברת וויזלי שחשה שאינה יודעת על כך דבר טרחה להסביר לה:"לג'יני לא קרה כלום מתוקה זה מה שצריך לעשות כדי להגיע לרציף תשע ושלושה רבעים שמוביל לרכבת להוגוורטס " אליסיה הנהנה במהירות.במחסום כבר הספיקו לעבור –התאומים רון מר וויזלי הארי כך שנשארו רק היא גברת וויזלי והרמיוני "קדימה נו לכי" הן האיצו בה ,אליסיה רצה עם העגלה לכיוון המחסום זה טיפשי היא חשבה       זה הדבר הכי דבילי שעשיתי בחיים,אני אתקע במחסום ואפול ו.... היא עברה אותו "וואו" אמרה בלחש" הצלחתי לעבור" היא ראתה מאות ילדים חלקם בתלבושת אחידה,נפרדים מהוריהם מסתודדים עם חבריהם ינשופים צווחים זה לזה חתולים מגרגרים ומזוודות נגררות גברת וויזלי והרמיוני הופיעו מאחוריה והיא ראתה את כל השאר מתקדמים לעברה "קדימה נכנס" צהל ג'ורג' הם נכנסו לרכבת שהחלה לשרוק והוציאו ראשיהם מן החלון "להתראות גברת ואדון וויזלי ותודה על האירוח"
"ביי אמא ביי אבא"
"אל תעשו שטויות במיוחד אתם פרד וג'ורג' תיהנו להתראות" הם נופפו לשלום והילדים נופפו גם הם עד שמר וגברת וויזלי נהיו רק נקודות שחורות.
"טוב חברים אנחנו הולכים לחפש את לי אז ביי" אמר פרד והתרחק יחד עם ג'ורג' לצד האחורי של הרכבת
"טוב גם אני חושבת שאלך לחפש את החברים מהשכבה שלי ביי!"אמרה ג'יני והתרחקה לצד הקדמי של הרכבת.
"טוב בואו נלך לחפש תא" אמר הארי-בערך באמצע הרכבת הם מצאו תא ריק הם התיישבו והניחו בצד את המזוודות
"טוב,ספרו לי מה הולך שם  בהוגוורטס" אמרה אליסיה
"יש לי רק דבר אחד לומר לך-לא משנה מה יקרה אם מצנפת המיון אפילו רק תשכול לשים אותך שסלת'רין אז אני לא מכיר אותך או.קיי?!"אמר רון ובגלל זה זכה לתקיעת מרפק מצד הרמיוני
"הסלת'רינים עד כדי כך רעים?"השתאתה אליסיה
הדלת נפתחה  ובפתח עמדו-ילד בער שיער בהיר ומאחוריו שני בריונים שהיה בינם לבין שימפנזות דמין רב
"נו נו נו מה יש לנו כאן-בוצדמית מסריחה בוגד דם שאין לו גרוש ופוטר-תגיד הצלקת עוד לא כאבה לך" הוא לגלג "ומי את נבח על אליסיה" ובלי להמתין לתשובה פתח בשיחה לא ממש ידידותית :
"אני לא מבין איך נותנים להם ללמוד בהוגוורטס הם פשוט עלובים שחצנים מטונפים ,בלי כסף,מכוערים
ללא שום כישרון"
"עוף מפה מאלפוי" אמר רון בתקיפות
"איך שאתה צודק הם פשוט עלובים" ענתה אליסיה
"אליסיה" אמרה הרמיוני בקול נוזף אבל אליסיה לא נתנה לה להמשיך היא הסתובבה קרצה לה ופנתה להמשיך בשיחתה עם הילד בעל השיער החיוור -
"הם טיפשים מטומטמים ונטולים כל יכולת כלשהי" המשיכה
  "כמה שאת צודקת אני לא מבין מה את עושה בתא עם וויזלי פוטר וגרינג'ר"
"הם חושבים בגלל שדירוג הדם שלהם יותר גבוה הם יכולים להתנשא מעל כולם" הוסיפה אליסיה
"בדיוק" הוסיף מאלפוי והנהן בראשו ולאחר שהבין מה אמרה אמר בבלבול"מה?על מי את מדברת אני התכוונתי אל בוגדי הדם והבוצדמים" אמר בזעקה
"בוצדמים?בוגדי דם? מה פתאום?!התכוונתי לטהורי הדם שחושבים שהם משהו מיוחד אדיוטים גמורים פשוט" היא הנהנה בראשה בתובנה
"בואו"אמר מאלפוי שהחוויר עוד יותר והוא והגורילות שלו יצאו, והארי רון והרמיוני התפקעו בצחוק

מאחורי גבה של אליסיה שהסתובבה אליהם וחיוך רחב נסוך על פניה
"טוב אני מקווה שזה עונה על השאלה שלך על הסלית'רינים" אמר הארי
"מי אלה?"אליסיה שאלה
"אלה הם דראקו מאלפוי ושני הגורילות שאני די בטוח שהם אפילו לא יודעים לכתוב-קראב וגויל-תתכונני להרבה ביקורים כאלה השנה אלא אם כן תהיי בסלית'רין ואז –כמו שאמרתי לך לא אסלך לך לעולם!"אמר רון
"משהו מתוק מי רוצה משהו מתוק רוצים משהו חמודים?"שאלה גברת זקנה עם עגלת ממתקים
"כן" ענתה אליסיה "מאלפוי עשה לי חשק לאכול" מכיוון שלא ידעה מה לקחת אליסיה לקחה מליון דברים מכל דבר וחזרה עם השלל אל התא
"וואו" אמר רון  בקול של רעב לממתקים" זה בטח יספיק לך לחודשיים"
"תתכבדו" אמרה וזרקה לעברם את שלוש השקיות(הענקיות)המלאות בממתקים
הם הסבירו לה על צפרדעי השוקולד(אליסיה מיד התלהבה והחלה לפתוח חבילות בהתלהבות)וחיסלו את אחת מהשקיות(הענקיות והחליפו למדי בית הספר כשהוגוורטס נראתה באופק לאליסיה החלו להיות פרפרים בבטן.
נשמעה שריקת הקטר ותלמידים החלו לרדת הארי רון הרמיוני ואליסיה תפסו את מזוודותיהם והחלו לרדת גם.
הם שמעו קריאה מרחוק" היי אתם שם השלישייה-אה הפכתם לרביעייה-אתם בסדר?!"שאל איש ענק שג'יני והרמיוני הסבירו לאליסיה כבר אז בלילה הראשון שלה במחילה שזהו האגריד שומר הקרקעות בהוגוורטס.
הם התקדמו לעבר הכיכרות ללא הסוסים-"וואו מגניב,רגע מה מחזיק אותם" הצביעה לעבר הכרכרות
"זה לא שיש משהו שמושך אותם-בואו נעלה" הם עלו לכרכרות והיו בדרכם לטירה "תכף יהיה המיון" אמר הארי לאליסיה "כן ותעשי טובה ותהיי בגריפינדור בסדר?!"
"כן איך נוכל לדבר איתך מתי שנרצה?"לחשה לה הרמיוני
"רגע אתם אומרים לי שלא נהיה יחד באותם מגורים" קראה אליסיה בהיסטריה" אני לא מכירה שם אף אחד"
"תירגעי הכל יהיה בסדר" ניסתה הרמיוני להרגיע אבל אליסיה לא שמה לב לכך היא חשבה שכלום לא יהיה בסדר-עד שראתה את הטירה המהממת ביופייה
הם ירדו מן הכרכרות והיו בדרכם אל האולם הגדול
"סלחי לי את היא העלמה ג'ונס נכון?!אני היא הפרופסור מקגונגל" הציגה את עצמה אישה חמורת פנים
"בואי איתי" היא אמרה תוך כדי הליכה" מכיוון שמקרך הוא מיוחד תצטרכי לחכות עד שכל תלמידי השנה הראשונה יתמיינו יגיע תורך ותעלי לבמה-מובן?!"אליסיה הנהנה במרץ היא לא רצתה להסתבך איתה בצרות לפתע היא שמה לב שכולם נכנסים לאולם הגדול ,כל תלמידי השנה הראשונה עמדו בטור על הבמה ועל שרפרף הייתה מצנפת בלוייה עם קרע רחב בשוליים היא פתחה את פייה ושרה מייסדי הוגוורטס והבתים כשגמרה לשיר כולם מחאו לה כאפיים גם אליסיה מחאה בהתלהבות הפרופסור מקגונגל לקחה רשימה ארוכה והחלה לקרוא "קריווי דניס" הוא הניח את המצנפת על ראשו והיא צעקה "גריפינדור" שולחן גריפינדור קיבל אותו בהתלהבות קריאות ומחיאות כאפיים כאשר הילדה האחרונה"
"כריסטין גרין התמיינה להפלפאף הגיעה תורה של אליסיה.
הפרופסור מקגונגל קראה"ג'ונס,אליסיה"וכנראה מכיוון שראו שהיא גדולה מדי כדי להיות בשנה הראשונה היו לחשושים מה שהביך מאוד אותה.
היא התיישבה על הכיסא וחבשה את המצנפת:"המממ מעניין מאוד את יכולה להתאים לכל אחד מארבעת הבתים-את מאוד שאפתנית מאוד חכמה יש לך הרבה טוב לב ואת נורא אמיצה אבל-בסלית'רין לא יקבלו אותך בגלל שאת לא טהורת דם,למרות שאת מאוד חכמה את לא רוצה להשקיע בכך יותר מדי,את טובת לב אבל לפעמים אינך מרחמת כלל,ואת נורא אמיצה אבל אני איני יכולה לדעת איך תהיי במצבי לחץ"
"לא אכפת לי רק תשימי אותי"אמרה אליסיה ושחכה מרוב הלחץ את כל מה   שרון אמר עברו עשרים דקות והתלמידים כבר נהיו עייפים כך ששוב נשמעו לחשושים מכל עבר אליסיה זעה במקומה בהרגשה לא נעימה.
"לא אי אפשר כך אבל אם את רוצה החלטה מהירה אז עדיף שתלכי להפלפאף" היא קראה מכיוון הפלפאף נשמו קריאות שימחה
נו טוב היא חשבה בלב אם רון לא יסלח לי אז הוא מתנהג בדבליות חוץ מזה ההפלפאפים נראים נחמדים היא הניחה את ידיה על מצנפת המיון אבל זו קראה"חכי" אליסיה חזרה לשבת כל הפרצופים בקהל פנו אליה בתדהמה,מופתעים והפעם נוספו ללחשושים גם הצבעות שילידים לא התביישו להצביע עליה כנראה זה לא צריך לקרות היא חשבה ובנתיים המצנפת שוב התחילה לדבר אליה מצאתי לאיזה בית תלכי שהכי את מתאימה לשם יש לך הרבה מאוד מן התכונות האלה  ואני רוצה שתלכי לשם גם אם לא יקבלו אותך שם טוב"
אוי לא היא חשבה היא תשים אותי בסלית'רין  היא ציפתה כבר בכליון  עיניים עד שזו קראה:
"גריפינדור"שולחן גריפינדור פצח בתשואות רמות אליסיה ראתה את כל הוויזלים מאושרים את הארי מחייך והרמיוני מוחאת כאפיים יש בכל זאת התקבלתי לגריפינדור חשבה בעוד מתקדמת לשולחן ותופסת את המקום ששמרו לה בתקווה שתהיה בגריפינדור בין הרמיוני להארי שעוד לא כמו גריפינדורים אחרים עדיין לא הפסיקו למחוא כאפיים
"כל הכבוד"הרעיף עליה פרד
"עכשיו את ממש אחת משלנו"הוא אמר"ולא ניתן אותה"קרא בקול כדי בכולם יישנעו
"או.קיי סלחתי לך-את לא בסלית'רין"אמר רון עם חיוך
"ברור שלא"  הסכים איתו הארי "היא גריפינדורית גאה"
"כן,את בהחלט גריפינדורית ואני בטוחה שאת גם גאה"אמרה לה ג'יני
"אהי הכי גאה בזה בעולם"מלמלה אליסיה בשמחה בזמן שהתקרבה אליהם רוח רפאים-מרבית הילדים כאשר ראו אתת רוח הרפאים בפעם הראשונה נרתעו ונבהלו אך לא אליסיה היא מאז ומעולם האמינה ב"שטיות האלה"כמו שחברותיה אמרו.
"כל הכבוד"אמר רוח הרפאים"אני הוא סר ניקולס דה מימז"
"-זה ניק-כמעט-בלי ראש"קטע אותו רון באמצע
"רון זה לא מנומס-ושלום סר ניקולס אתה רוח הרפאים של הוגוורטס?"שאלה בהבעה מנומסת שגרמה לתאומים ולרון לגחך
"כדאי שתלמד ממנה כמה נימוסים"גם הוא גער ברון שהשתיק את צחוקו אבל רק גרם לצחוקם של פרד וג'ורג' להגביר את צחוקם"אני היא רוח הרפאים של בית גריפינדור להתראות"הוא אמר ופנה לדרכו
"הרמיוני מה קרה?"שאלה אליסיה כאשר ראתה את הרמיוני מכונסת בעצמה"זה בגלל...."היא התחילה אבל השתתקה כנראה בגלל שמי שנראה שהוא המנהל קם לשאת נאום
"ערב טוב לכולם יש לי מספר הודעות אבל הן יחכו לאחרי הארוחה המדהימה "הוא אמר והתיישב
ומיד הופיעו צלחות זהב מלאות בכל טוב אליסיה לקחה לעצמה קצת מכל מאכל שהיא אהבה התחילה לאחור ואמרה להרמיוני"מה התחלת לומר?"
"הייתי פשוט מכונסת במיון שלך מה שקרה היה לא רגיל את יודעת?!אני אנסה למצוא על מקרים כאלו חומר"והמשיכה לאכול
כשהם גמרו את האוכל הופיעו הקינוחים שהם החלק האהוב ביותר על אליסיה בכל ארוחה  מהקינוחים היא באמת מילאה מכל דבר חוץ מעוגת דלעת-היא שונאת דלעת,היא לא הבינה איך היא לא מקיאה בדרך כלל בבית היא אוכלת כנף אחת וזה מספיק לה לכל היום לאחר שסיימו לאכול המנהל קם לדבר וכולם השתתקו:"בוכים הבאים לעוד שנת לימודים בהוגוורטס,ברצוני להודיע מספר הודעות: השרת שלנו מר פילץ' ביקש ממני לומר שפצצות סירחון פריזבים נושכים וכשפים במסדרונות אסורים כמו כן המבחנים לקבוצת הקווידיץ' של הבתים יימסרו ע"י הקפטנים ושוב ברצוני להזכיר שהכניסה ליער האסור אסורה" ומבטו נעצר על פרד וג'ורג' והוא המשיך ונעצר שוב אצל הארי רון והרמיוני למשך כמה שניות והמשיך"מחר יתחילו הלימודים וערב טוב לכולם"כולם קמו

"לאן הולכים?"שאלה אליסיה
"לחדר המועדון בואי"והם המשיכו ללכת עד שהגיעו לתמונה של אישה בשמלה ורודה "סיסמא"היא אמרה
"אממ תעופת ינשופים?"אמרה הרמיוני
"נכון מאוד "אמרה האישה השמנה
התמונה נפתחה ומאחוריה היה חור גדול וכשטיפסו לתוכו מצאו את עצמם בחדר המועדון היו שם כמה כורסאות 7 שולחנות בצידי החדר וכמה כיסאות
"החלטתי איך אקרא לינשוף שלי"לחשה אליסיה בגאווה להארי רון והרמיוני
"איך?"כולם שאלו אותה יחד
"גודריק"אמרה וחייכה
"לילה טוב"לחשה לה הרמיוני לפני שסגרה את הכילות והלכה לישון
"לילה טוב"אמרה אליסיה ונרדמה.
---------------------------------------------------
תגובות אנשים!תגובות בבקשה!טובות או רעות!רק תגובות! אה ומי שרוצה שהפרק הבא יוקדש לו שישלח לי ה"פ לא לכתוב כאן! ושוב אני חוזרת ואומרת -תגובות!  
  

הפרק הקודם