אמילי

פרק ב':

ג'יימס ירד מחדר השינה של הבנים אל המועדון, מכוסה בגלימת ההיעלמות שירש מאביו. למרבה הקלתו, המועדון היה ריק לגמרי כך שהוא יכול היה לרדת במהירות מבלי לחשוש שיעורר רעש חשוד.

בידו היה פתק אנונימי שהיה מיועד לקייט. כבר הרבה זמן שהוא חשב להציע לה לצאת איתו, והוא חשב שזו תהיה הזדמנות טובה להזמין אותה לנשף שיערך בחג- המולד.

הוא עלה במדרגות המובילות לחדר הבנות ופתח את הדלת. אחרי שסגר אותה אחריו והסתובב, הוא שם לב שהחדר לא היה ריק. על הרצפה ליד אחת המיטות, ישבה נערה שג'יימס לא זיהה. היה לה שיער שחור חלק ועיניים כחולות כהות, שהביטו דרך ג'יימס על הדלת בחשש.

ג'יימס קפא במקומו.

אחרי כמה שניות של דומיה, שבהן ג'יימס עצר את נשימתו כדי שהוא לא יתגלה, הנערה השתכנעה ככל הנראה שהשטח נקי, וחזרה לעיין בפתק.

מתוך סקרנות, ג'יימס התקרב אליה בזהירות, נעמד מאחוריה וניסה להציץ אל הפתק.

ג'יימס ישב באולם הגדול בקצה השולחן של גריפינדור, יחד עם סיריוס, רמוס ופיטר, מהורהר.

מבטו סקר ברפרוף את כל יושבי השולחן בחיפוש אחר הנערה שראה בחדר הבנות יום קודם לכן, כך שהוא לא שם לב לפיטר, שגנב לו שני פנקייקים מהערמה שהייתה בצלחתו.

פתאום – הוא ראה אותה. היא ישבה באמצע השולחן, ליד קייט. זאת הייתה אותה האחת. הוא היה בטוח בזה. הוא זיהה את שערה השחור החלק שהיה אסוף בקוקו גבוה, את עיניה הכחולות הכהות ואת פניה החיוורות.

"סיריוס!" ג'יימס מרפק את סיריוס בצלעותיו, מבטו עדיין על אמילי. סיריוס, שהיה עסוק בזלילת הפנקייקים - שחלק מהם היו שייכים קודם לג'יימס – נחנק והתחיל להשתעל.

"סיריוס, מי זאת?" אמר ג'יימס, והחווה בראשו לכיוון אמילי, שבדיוק התכופפה להרים את המזלג שנפל לה.

"מי?" סיריוס מיהר לקחת את כוס המים שרמוס מזג לו ושתה הכל בלגימה אחת.

"זאת שליד קייט," אמר ג'יימס בעצבנות, מביט על סיריוס ואמילי לסירוגין.

"אה, זאת עם השיער השחור?" התערב רמוס.

"כן, בדיוק."

"זאת אמילי פארקר."

~*~*~*~*~*~*~

הפרק דיי קצר, אבל בגלל מלאן זמן שלא הצלחתי להיכנס ולפרסם החלטתי להביא לכם אותו מוקדם וקצר יותר.. המשך בקרוב!!

הפרק הקודם		הפרק הבא