Friendzoned - הדור הבא

החלטתי לספר לה . 

מחר. 

או מחרתיים. 

לא מתאים היום אולי שבוע הבא. 

ביום ראשון. 

ביציאה הבאה להוגסמיד. 

לא עכשיו , כשנהיה לבד. 

זה לא מתאים , לא כשהיא עצובה . 

אולי פעם אחרת. 

לא בהכרח בסדר הזה .

כך הזמן עבר, הימים חלפו ואני לא הצלחתי לאזור את האומץ לספר להלנה איך אני מרגיש .  שבוע לפני חג המולד , רוז ,סקורפיוס, הלנה ואני ישבנו בספריה והכנו שיעורים . 

"היי לונגבוטום, אבא שלך מחפש אותך . שכחת לקחת את ארוחת העשר שלך היום ?" שתי תלמידות סלית'רין מגעילות אמרו ולאחר מכן צחקו והלכו.  

הלנה השפילה את ראשה . יכלתי לראות דמעה מתגלגלת במורד לחייה . היא סבלה די הרבה מפני שאבא שלה היה מורה בבית הספר.

רציתי לפגוע בהן , להכאיב להן על זה שפגעו בה . אבל לא יכלתי . כי הייתי פחדן , לא העזתי לעשות שום דבר , אפילו לא לספר לה על הרגשות שלי .

עכשיט זה רשמי, אני הגריפינדורי הכי פחדן בעולם.

"הלנה" אמרה רוז "תתעלמי מהן , הן סתם טיפשות מתוסכלות" "את צודקת " אמרה הלנה ומחתה דמעה מפניה "בא לכם להצטרף אלי בטיול אל החממות?"

כשהגענו אל פרופסור לונגבוטום הוא חייך אלינו "טוב אז תקשיבו" הוא אמר "אתמול בערב יצאנו כולם להוגסמיד , שתינו טיפה יותר מידי ועשינו התערבות טיפשית" חייך נוויל. 

הלנה הסתכלה עליו במבט מסוקרן "נו ו.."  "טוב אז אל, אבא שלך הפסיד . בחג המולד כולנו נשארים אצלך בבית . במשך כול החג" "רק רציתי להודיע לכם . כשתגיעו לתחנה ג'יני תאסוף אותכם ותיסעו אל הפוטרים אוקיי?" 

"איזה כיף לכם" אמר סקורפיוס "אולי אני אקפוץ לבקר פעם." 

"דיברתי גם אליך סקורפיוס" אמר נוויל "אבא שלך גם יצא איתנו" 

כולנו בהינו בו עם מבטים מופתעים . סקורפיוס היה הראשון להתאושש. "אבא שלי? יצאתם עם אבא לי"

"אממ כן..." אמר פרופסור לונגבוטום "מאז תחילת השנה התידדנו מאוד. אבא שלך הוא כבר לא מי שהוא היה כשאנחנו למדנו בבית הספר" 

"ואוו , טוב ,כן . 

אז ניראה אותך בחג המולד פרופסור לונגבוטום " "סקורפיוס , אני מכיר אותך מאז שהיית בן 11 . אתה יכול לקרוא לי נוויל." "אמ.. אוקיי תודה פרופסור לונגבו- נוויל" 

הפרק הקודם