הדור הבא

"מקום חלופי", הרהר רִישֶׁדסוֹן המנהל לעצמו, "מקום חלופי. זה בעיה".
קוסם אחד בעל גבות עבות הזקורות מעלה מעלה בצורה אלכסונית אמר: "בעיה. מה בעיה פה? נכניס אותו לאיזה חדר. כאילו שאין פה מספיק חדרים, בהוגוורטס!".
"אוי נו, לוֹקוּס!", אמרה המכשפה הצעירה, "אי אפשר ככה סתם לזרוק אותו באיזה חדר מוזנח".
מה עם הדור הבא? עם הילדים של גיבורי הסיפור 'הארי פוטר'?
רִישֶׁדסוֹן גירד בקרקפתו החשופה. לבסוף אמר: "לוקוס צודק. נפתח כמה חדרים ונראה מה הטוב ביותר מביניהם. נכניס לשם מיטה – אם היא תיכנס, כמובן".

לאחר חצי שעה של שהייה באולם הריק, נכנסו לשם שני קוסמים והמכשפה הנחמדה.
"בוא אלבוס, מצאנו לך חדר. אני מקווה שתוכל במהרה כבר לישון בחדר של הבית המיועד לך".
כמובן שגם אז אלבוס לא גילה לה שהוא חושב ששמע שם של בית מהקפל במצנפת המיון שמיועדת לפה.
"בחיי", אמר אחד מהקוסמים, "בחיים שלי לא הכרתי כל כך הרבה חדרים מוזרים בהוגוורטס".
הם עברו במסדרון הארוך,  עד שהקוסם השני נעצר על דלת.
"פה."
הוא פתח את דלת מספר 206, והקוסמת אמרה: "מצטערת, אבל יחסית לשאר החדרים זה היה הכי טוב. לפחות יש לך שם המון משחקים! וגם זימנו לך לשם מיטה מאוד נוחה". והם הלכו.
אלבוס נכנס לחדר, וישר הבין למה הוא משמש. היו בחדר אסלה, כיור, ומתקן לנייר טואלט. על התקרה היה טפט תכול של דגים ובועות. החדר היה קטן מאוד.
אלבוס לא הבין- איפה המשחקים, איפה המיטה? אבל אז נזכר שפעם אביו אמר לו שיש חדרים בהוגוורטס שמשנים את צורתם.
פה הוא אמור לישון? ועל מה בדיוק הוא יישן?

"חמו-וד", דיברה מריאטה השמרטפית אל הוגו, "מה אתה רוצה לאכול?".
"די לקרוא לי חמוד", רטן הוגו, "ואני רוצה פחזניה עם קצפת."
מריאטה מיהרה לרוץ אל המבטח, והגישה להוגו מגש עם חצי תריסר פחזניות.
"וואו", אמר הוגו שלא היה רגיל לכמות כזו של מתוק. אבל מייד כשטעם את הפחזנית נשנק. "שוב אמא אמרה לך לשנות לדברים צורה של עוף?".
"כן", אמרה מריאטה בחיוך. הוגו השליך את הפחזניות המזויפות לפח.
"תראה, הוגו", אמרה מריאטה והתישבה על הספה המרופדת, "זוכר את הקסמים שלימדתי אותך בשבוע שעבר?".
הוגו שמח, הוא ידע שהוא הולך ללמוד קסמים חדשים. " אינקרצרוס, וסילנציו."
"מצוין. ולא סיפרת לאמא כלום?"
הוא הנהן שוב, ואמר: "ואולי תוכלי להגיד לי סוף-סוף מה כל אחד מהם עושה?".
היא צחקה: "לא, זה ליותר מאוחר. כעת אלמד אותך קסם נוסף, קוראים לו: קרושיו".
"קרושיו", חזר אחריה הוגו, "ומה עושים איתו?".
"הוא ממלא את כל הברזים במים קרים מאוד", אמרה מריאטה.
"שקרנית!", הוגו נופף באצבעו לכיוונה של מריאטה, "מה זה באמת?".
מריאטה חייכה. "יותר מאוחר!", היא אמרה, ופנתה לבשל לעצמה משהו אכיל.

אלבוס רצה לצאת החוצה ולהפגש באחד המורים. הוא פתח את הדלת, אך זו לא נפתחה. היא נעולה!
אה, כן, הוא זכר שרִישֶׁדסוֹן המנהל אמר משהו על זה שהם החלו לנעול דלתות לאחר השעה שבה יש לישון, עקב זה שהרבה תלמידים יוצאים לאחר השעה הקבועה.
אלבוס קילל, וניסה לפתוח את הדלת- אך לשווא. היא נעולה ללא אפשרות לפתיחה.
"אז אני תקוע כאן כל הלילה!", הרהר אלבוס לעצמו, "ממש נחמד".
והוא פנה לישון על הרצפה הקרה והנוקשה.

הפרק הקודם		הפרק הבא