|
כתב וויתור זכויות.
הסתובבתי אחורה בפחד שזה אחד הפרופסורים למרבה המזל אלה היו חברותיי אלכס,בטי,קטלין ואיימי. כל כך שמחתי שזה הן ולא אף אחד מהפרופסורים."אני חושבת שכדאי שתחזירי אותה למצבה הרגיל,לא?"אמרה אלכס:"נראה לי שהיא כבר למדה את הלקח!!"צחקנו ואמרתי:"למה? היה כיף כשהיא הייתה צפרדע!!"והתחלתי לצחוק כולן הסתכלו עליי ואמרו במקהלה:"תחזירי אותה!!" "אוקיי אוקיי!!"אמרתי ונאנחתי קלות..."סומילבומורף!!" והיא הפכה חזרה לעצמה.היא כל כך נבהלה ממני עד שרצה ממני הכי מהר שהיא יכולה!!.כולנו צחקנו ממה שקרה עד שאלכס ובטי נפלו.אני וקטלין לא בזבזנו זמן וקפצנו עליהן.הרמיוני הלכה ולא הבנתי לאן היא הולכת."הרמיוני!!" קראתי לה:"חכי!! לאן את הולכת?"שאלתי מתנשפת."לפגישה...." אמרה במלמול."איזו פגישה?"שאלתי וכבר ראיתי מרחוק את חבורתי רצות לקראתי ולקראת הרמיוני."אני אספר לך במועדון כשאני חוזרת אוקי?" סיכמה."אוקיי" אמרתי בביטחון ורצתי לחברותי."מה קרה?"שאלה קטלין מתנשפת."הרמיוני בסדר?" שאלה אלכס בעודה גם היא מתנשפת."כן הכל בסדר היא רק הלכה ורציתי לדעת למה."אמרתי."ולמה היא הלכה?" שאלה בטי מנסה להסדיר את פעימותיה."כי היה לה משהו.כך היא אמרה לי לפחות."אמרתי."אוקיי" ענו כולן במקהלה. "מי רוצה למועדון? בקושי יש שם מישהו."וכולנו ענינו בלי לחשוב פעמיים:"כן!!".
הלכנו למועדון.התיישבתי על הכורסה הנוחה האדומה בטי אלכס ואיימי על הספה המשולשת וקטלין על הכורסה השנייה.התחלנו לדבר,לרכל,לשחק,להצחיק ועוד הרבה דברים שאז נשמע דפיקה בדלת.פתחתי את הדלת וראיתי את המרלין הילדה הכונפה."שלום!!"אמרה בפנים של בובה וקול של פקאצה (טוב היא באמת פקאצה) אוכלים לא שמתן לב?!"והבעת הפנים השתנתה לפנים מעוכות רגילות והקול עדיין נשאר בקול פקאצה."אנחנו באות!!ותרגיעי את רוצה שנעמי עוד פעם תהפוך אותך לקרפדה או צפרדע?!"שאלה קטלין וצחקה."לא עדיף עכבר!!"אמרה בטי וצחקה.ואני שניסיתי להישאר רצינית צחקתי ואמרתי:"אנחנו באות" ומרלין הלכה.כשהיא הלכה נשברתי ולא הייתי עוד עם הבעת פנים רציניות אלה עם פנים שמחות וצחוק מתגלגל.
כשהגענו לקפיטריה.רצנו מהר לפני שאחד מהפרופסורים יבחין בנו."הנה יש שם מקום פנוי" אמרה אלכס בעודה מצביעה על אותו מקום פנוי.רצנו לשם והתיישבנו."כל הכבוד אלכס!!"ותפחתי לה על שכמה.התחלנו לאכול.חוץ מהרמיוני."למה את לא אוכלת?"שאלתי את הרמיוני."אני אספר לך במועדון" אמרה."אוקיי אבל תזכרי את חייבת לספר לי על שתי דברים" לחשתי באוזנה:"אחד על הפגישה שני שזה זה".כשסיימנו לאכול הלכנו לישון.
הרמיוני העירה אותי ב-1 בלילה.שאלתי אותה:"מה את עושה?"בעודי מתמתחת:"רק אחת בלילה..."והעפתי מבט אל השעון לראות שאני צודקת."אני יודעת" אמרה הרמיוני:"הבטחתי לך שאני אספר לך מה קרה בפגישה ואין זמן יותר טוב מזה" וחייכה.ירדנו בשקט גמור במדרגות והתיישבנו בשקט על השטיח והרמיוני החלה:"הלכתי למדשאות האחוריות של הוגוורטס כדי להיפגש עם ילד כל שהוא שאת מכירה.עם ג'ון.אז דיברנו על כל מיני דברים וזהו" אמרה:"עכשיו נעבור לסיפור השני אחריי האוכל הלכתי לדרכי כשפתאום אני רואה ענן שחור ומוזר מתקרב להוגוורטס במהירות כישפתי שאותו ענן ילך אבל הוא רק התקרב אליי כשממש הייתי בתוכו הרגשתי מין משהו מוזר...."ואז דפיקה של הדלת נשמעה."מי זה יכול היות?"שאלתי בפחד."לא יודעת...."ענתה הרמיוני.שתינו התחבאנו מאחוריי הספה המשולשת.שתינו היינו משותקות,מפוחדות ולא ידענו מה לעשות.פתאום הדלת נפתחה קצת והשמיעה חריקה.אני קצת נפלתי אחורה והרגשתי מין שמיכה או מפה אבל שהיא לא נראית.אהה!! זו גלימה בילתי נראית!! לקחתי את הגלימה וכיסיתי אותי ואת הרמיוני כך שלא ראו אותנו ואז נכנס..
המשך יבוא!~~~~~~~~~~~
|
0 חרמשים
(5) 2 דירגו
כותב: 
ID : 2898
