רק בדמיון

לונה לא יכלה לחכות כבר לפגישה שלה עם הקול. הוא היה מאוד מסתורי ואמר הרבה דברים.
אבל לונה ידעה שהיא רוצה את היצורים.
אך היא רצתה גם להיות נורמלית.
וזה די ברור מה היא בחרה.

"פלאשבק"
"נו באמת לונה, רואים שאת משוגעת. את מדמיינת דברים לא הגיוניים וחושבת שיש דברים שאינם קיימים.
אולי היא חייזר?" צחק על לונה דראקו מאלפוי.
לונה הסמיקה באור אדום עז והסתובבה. מולה עמדה פנסי פרקינסון וגיחכה: "לאן את הולכת? עוד לא סיימנו!" אך לונה עקפה אותה וברחה. למקום היחיד ה'בטוח' בשבילה. אם אפשר בכלל לקרוא לו ככה, חדר המועדון.
היא הקשיבה לחידה: "שוטר אחד רדף אחרי פושע. הפושע נכנס לבית נטוש והרס את מתג האור ואז ברח. לשוטר היה גפרור אחד. היה בבית אח, עששית ומנורת נפט. מה השוטר ידליק קודם?" וענתה לאחר זמן קצר: "את הגפרור, נו!"

היא נכנסה ומיהרה לעלות למיטה שלה והתעלמה מהצחקוקים וההעלבות ששנורו אליה. היא בהתה בחלון וביצורים ששם וחשבה: 'למה היצורים משפיעים עליי ככה? מתי הם יעלמו?'
וכך היא נרדמה.

"סוף פלאשבק"

הכי טוב להיות נורמלית- אבל עם החלק השני של עולמה. בהחלט היא סימנה את האפשרות שלוש.

הפרק הקודם		הפרק הבא