לילי אוונס וג'יימס פוטר

' למה נולדתי למשפחה סלית'רינית? למה, לעזאזל?' חשב סיריוס במרירות ולא שם לב, שהרכבת כבר תפסה תאוצה וכמעט החלה לנסוע.
"היי ילד! עלה מהר לרכבת!" צעק נער מתוך הרכבת.
סיריוס תפס מה הוא עושה, ורץ להכנס.
הוא ראה בזווית עינו את ג'יימס, שצחק בקול.
הוא נכנס לאחד התאים, משאיר את ג'יימס מוקף בחבריו.
"לילי! לילי! איפה את? רוצה לשבת איתי בתא?" שאל ג'יימס את לילי, ונראה שדמה עלה לראשה במהירות מסחררת.
"כבר אמרתי לך שלא!" התעצבנה. "אני רוצה לשבת עם סוורוס. הוא לא שחצן כמוך." והיא שלפה את סנייפ מהאוויר.
"טוב, טוב, סליחה." מיהר ג'יימס להגיד.
"אני הולכת. בוא סוורוס." אמרה ושלחה מבט עוין לעבר ג'יימס.
ג'יימס, שלא ראה את מבטה העוין, אמר "אווווווווו." עד מהרה כל חבריו הצטרפו.
לילי עזבה בכעס.
"תגידי," אמר סנייפ בלחישה, מבוייש, "הפוטר הזה תמיד ככה או שזה רק כי אני הייתי שם?"
"אויש, סו, ברור שהוא שחצן גם ככה. ככה היה וככה ישאר." אמרה לילי והצליחה להעלות חיוך על פניו של סנייפ. "בוא נלך." הוסיפה. סנייפ הסכים.
לאחר מספר דקות של חיפוס תא פנוי. הם התיישבו.
"שמעת פעם את הספר "מעשיות בידל הפייטן"? בטח שמעת עליו, בידל ממש מפורסם. זה יצא רק לפני חודש!" התלהב סנייפ.
"על מה אתה מדבר?" שאלה לילי, מבולבלת.
"אופס, שכחתי. רוצה לקרוא את הסיפור? אני חושב שיש לי את הספר. חכי, אני אחפש." הוא חיטט בתיקו, ולאחר כמה דקות שלף ספר , לא עבה ולא דק, והגיש לה.
"מה זה?" שאלה והביטה בספר, סקרנית.
"זה ספר. את יכולה לקרוא." ענה סנייפ. היא לקחה את הספר, תחבה לתיקה, וחיבקה את סנייפ. "תודה, סו." סנייפ נראה נבוך. "ספר לי על דברים בהוגוורטס." ביקשה לילי, כדי לכסות על המבוכה. "בהוגוורטס," פתח סנייפ, "יש 4 בתים. גריפינדור-בית האמיצים," מבטו נראה מלגלג, "רביינקלו-בית החכמים, הפלפאף-בית טובי הלב, וסלית'רין" על פניו נראה חיוך גדול, "בית השאפתנים. חסר לך שלא תהיי בסלית'רין." איים.
"א-אני לא יודעת..." גמגמה לילי.סנייפ תפס את עצמו ואמר "לא, אבל תשתדלי, טוב?" 
"אבל אני אפילו לא יודעת איך בוחרים." לחשה. 
"אה, שכחתי לספר לך. יש כובע כזה, ש..הוא מגלה את המחשבות, ואז הוא מחליט לאיזה בית לשלוח את התלמיד." לילי נראתה מסוקרנת.
הם המשיכו לפטפט בהנאה, כרבע שעה, ואז הגיעה עגלת הממתקים.
"זה בסדר, יש לי כריך בתיק..." אמר סנייפ, ונבוך.
"מה לקחת?" שאלה לילי והתבוננה בפריטים בסקרנות. "לקחת סוכריות של ברטי בוטס? או, המסטיק? עוגיות דלעת נשמע נחמד... רוצה שאני אקנה לך משהו?" פנתה לפתע לסנייפ, שקפץ ממקומו בבהלה. "הבהלת אותי." אמר סנייפ. "נו, אתה רוצה או לא?" שאלה לילי שוב. "טוב..." אמר סנייפ, ולחייו החלו להאדים, וכן קצוות אוזניו.
לאחר כמה דקות של לבטים, שילמה לילי למוכרת שפכה לילי את אוצרה על אחד הומשבים הריקים.
"זה צפרדע אמיתי?" שאלה לילי ובחנה את צפרדע השוקולד מקרוב.
"לא יודע, אף פעם לא אכלתי..." הם המשיכו לטעום מכל השלל שקנו.

ובינתיים, בתאו של ג'יימס, נוכח ג'יימס לראות, כי סיריוס בלק הוא בהחלט בנאדם, שלא כמו שאר הסלת'רינים. 'יכול להיות שהוא בכלל לא יהיה סלית'ריני.' חשב ג'יימס.
"להתחיל להתארגן. עוד כרבע שעה נגיע לתחנת הוגסמיד. נא ללבוש את מדי הוגוורטס.

הפרק הקודם