את זה לא תשכחו.לעולם.

קוסמים ומכשפות, אני לא כותבת לעצמי... תנו לי קצת פידבק ותגיבו לי... כדי שאדע שיש בכלל מי שקורה.

ובכן, עמדתי שם כשמבטי נעוץ בפרד ובחיוכו הממזרי והמקסים בעודי חושבת לעצמי ` איך לעזאזל הוא הגיע לכאן לפני? ` , התקרבתי אליו כשהוא הושיט לי את השקית שהחזיק בידו והורה לי לפתוח אותה. לקחתי מידו את השקית ופתחתי אותה, בתוכה הייתה אבקה זהובה, דמויות חול מוזהב,

" זו הדרך המוזרה שלך להודיע שהתקבלתי? "

" ובכן לא..."

" מה? אם כך מה היה כל זה?"

" עדיין לא בכל אופן." הוא אמר כשחיוך מטפס על שפתיו.

" עלייך לעשות משהו בשבילי קודם, קחי זאת כמבחן קבלה."

" בוא נראה."

" את צריכה לגשת לג'ורג' ולספר לו. הכל."

" מה?" הזדעקתי, " אתה משוגע? מדוע בדיוק אתה חושב שלא ניגשתי לעשות זאת עד עכשיו?"

" כי אין לו את אותם רגשות כלפייך?" הוא שאל בנימה בלתי מוכרת.

" אם כך זה נכון." אמרתי בעצב.

" אני לא אמרתי כלום. רק זכרי גברתי, שזה התנאי שלך." הוא אמר בקריצה ונעלם מעבר לפינת הקיר.

הפרק הקודם		הפרק הבא