לילי לונה פוטר

הבטתי בעצמי משתנה בפחד כששמעתי לחישה, נשמע כמו כישוף מסויים, ופתאום נהיה אור לבן בוהק.
חזרנו להיות רגילים.
ראיתי ערפל לבן נעלם מהאזור.
ג'יימס ואלבוס חייכו לעברי.
החיוך של ג'יימס נראה חשוד.
הוא אף פעם לא מחייך בנימוס!
החזרתי חיוך.
הרכבת החלה להאט.
ירדתי בזהירות.
המון ילדים דחפו ועברו.
"או קיי טמבלים! תזיזו את עצמיכם ומיד כנסו לסירות!
מי שלא מגיע לסירה שלו תוך דקה מכשפים אתו בקרושיטוס!"
אמר קול.
נשמע כמו הענק המפלצתי החמוד, זה שאבא סיפר עליו! נו... האגריד! כן! ככה קוראים לו.
הוא נראה כמו התיאור שלו.
רק שדם היה מרוח לו על מתחת לעיניים, והוא דיבר בצורה גועלית ומפחידה!
כבר התחלתי לחשוב שאיזה רוח רפאים השתלטה עליו או משהו כזה.
אז בחנתי אפשרויות:
*הוא מפלצת
*זה אח שלו
*רוח רפאים השתלטה עליו
*הוא סתם ניסה להפחיד אותנו
*הוא הפך לאוכל מוות.
מאוד קיוויתי שזה האפשרות הרביעית.
נכנסנו לטירה.
המורים היו נראים כמו מורים, רק שדם היה מרוח להם מתחת לעיניים.
"לוזרים! קוסמים כושלים! תסתמו את הפה שלכם ותקשיבו!
החוקים השתנו.
מי שלא יציית לאחד מהם, נכשף אותו בקרושיטוס.
במקרה חמור, נהרוג אותו.
עופו לבתים!"
אמר המנהל.
נבהלתי מאוד ורצתי לבית גריפינדור לפי הסיסמה.
אך ג'יימס אמר לי את הסיסמה של שנה שעברה, והתמונה לא זעה.
פתאום שמעתי קול מאחורי:"תשובה לא נכונה".
פערתי פי.
לא האמנתי למראה עיני...
זה היה...
זה היה..

*היא לא יכולה לספר לכם.
היא בדיוק התעלפה.

הפרק הקודם		הפרק הבא