יורו טריפ: גרסת הארי פוטר

"וואו, זה הצ'ורו הכי טעים שאכלתי אי פעם!" אמר שיימוס בזמן שהחבורה ישבה על ספסל בפארק.

"הוא באמת מדהים," אמרה ג'יני ממקום מושבה ליד הארי, שנגס בצ'ורו המשותף שלהם. הרמיוני הנהנה בהסכמה.

"מה יש לכם?! אנחנו באמצע ספרד בלי כסף, בלי שרביטים ובלי שום סיכוי להגיע לברלין בזמן הקרוב!" אמר רון ברצינות בלתי אופיינית.

"רון!" קראה ג'יני, "מה אתה רוצה שנעשה? נתחיל להיות בלחץ בחיפוש אחרי השרביטים שלנו? הם לא יחזרו אלינו. אנחנו לא נמצא אותם בחיים, אוקיי?! אנחנו במרחק של כמה ארצות מהשרביטים המזורגגים האלו, אז פשוט תרגע!" צעקה ג'יני על אחיה הגדול.

"תנוחי ג'יני," חייך רון ברשעות.

"די כבר! אני לא מוכן שתריבו כל הטיול, מה אתם אומרים על לשחק כדורגל? שהייתי קטן הייתי בורח לשחק כדורגל במגרש הישן ואני די בטוח שאני זוכר איך משחקים," ניסה הארי לגשר בין השניים.

"אני חושבת שזה רעיון מצוין," התערבה הרמיוני, "תוכלו לשחק ואנחנו נעודד, נכון ג'ין?" שאלה הרמיוני את ג'יני, שהתלהטה.

"למה שנעודד?! מה, אנחנו לא יכולות לשחק?" רטנה ג'יני בכעס.

הרמיוני נאנחה בייאוש.

"בואו, יש פה מגרש, ג'יני את יכולה לשחק איתנו," חייך אליה הארי.

"קדימה!" אמר שיימוס ורץ אל חלקת הדשא.

"מה עם כדור?" תמהו רון וג'יני.

"חכו," אמר הארי, שניגש אל חבורת ילדים וביקש מהם את הכדור.

"באמת הארי? הוא חושב שילדים קטנים יביאו לו את הכדור רק כי מבקש?" אמר רון בשעשוע.

פיו נפער שהוא ראה את הארי חוזר עם הכדור ומנופף לשלום לילדים.

"הארי, איך הם נתנו לך את הכדור?" שאל שיימוס.

"סתם.. הסברתי להם שאני רוצה לשחק עם החברים שלי ואני ממש אשמח אם הם יביאו לי את הכדור.." משך הארי בכתפיו.

"הוא כזה טוב עם ילדים.." נאנחה ג'יני.

"מאיפה אתה יודע ספרדית?" שאלו שיימוס ורון.

"אממ.." הארי הסמיק, "לקחתי שיעורים עם הרמיוני..." מלמל הארי בעוד שהרמיוני מחייכת אליו חיוך שבע רצון ורון ושיימוס מתגלגלים מצחוק.

"אני חושבת שספרדית זה מאד סקסי," לחשה ג'יני להארי באוזן ונישקה אותו. הארי נענה בהתלהבות לנשיקה, ובעודו שוקע בנשיקה, ג'יני גנבה לו את הכדור מהיידים והקפיצה אותו לאוויר,

וכך החל המשחק הכי מאתגר בהיסטוריית הספורט המוגלגי. טוב, לא. אבל זה בהחלט היה

משחק מאד קשה והחבורה, (למעט הרמיוני שישבה בצד ועודדה את רון והציגה כישורי עידוד גדולים מאד..) שיחקה בהחלט בצורה מרשימה.

בסיום המשחק (שנגמר 3-2 לשיימוס ולג'יני), נשמעו מחיאות כפיים רמות. בזמן המשחק חבורות של ספרדים התאספו סביבם והרימו טוב כדי ואפילו להרמיוני הצטרפו חבורות של מעודדות ספרדיות ויחדיו הן הכינו ריקוד.

"תודה, תודה! אני רוצה להודות להוריי, על שהורישו לי את הכישרון המבורך הזה, לכלב חסר העין שלי, ג'ואי, שלא ויתר לי אף פעם. תו.. אווץ'," צעק שיימוס לאחר שג'יני בעטה בו.

הרמיוני עזבה את חבורת המעודדות ורצה לרון ונישקה אותו, כלפתע הגיע איש גדול וקירח, בעל קרחת מבריקה שלבש חליפה בצבע כחול כהה, עם עניבה ירוקה ובוהקת.

"שלום," אמר האיש באנגלית במבטא אמריקאי ברור. החבורה נופפה לו לשלום.

"אני ברי ווילימאס, נעים להכיר," הוא חייך ושיימוס לחץ לו את היד בחשיבות יתרה.

"שלום," חייכה ג'יני בייצוגיות בעוד הרמיוני סוטרת לה על כף ידה.
"מה? מישהי צריכה להיות הפרצוף היפה, ודי ברור שזאת אני," לחשה לה ג'יני בעוקצנות.

הרמיוני הביטה בה בכעס.

"סליחה הרמיוני," היא אמרה בטון נזוף.

"ובכן, אני צייד כישרונות מאמריקה, וראיתי את המשחק שלכם. אני חושב שיש לכם כישרון גדול. מה דעתכם על לטוס לפורטוגל ולהשתתף בתחרות כישרונות שמתקיימת בעוד שלושה ימים?" הוא שאל בחיוך שחשף שורה של שיניים מבריקות.

"אה.. אני לא חושב, אנחנו צריכים להגיע לברלין, אתה מבין?" אמר לו שיימוס.

"אוה, אני מבין, לברלין.. ובכן, למה אתם לא נמצאים בברלין?" הוא שאל.

"טוב.. איבדנו את השרב... כלומר, את הכסף שלנו ואת המזוודות שלנו." הסביר רון.

"למה שלא תשתמשו בניידים שלכם?" המשיך לחקור ברי בחשדנות. החבורה נראתה חסרת אונים.

"אממ, טוב, המשפחה שלנו ואנחנו לא מאמינים בפלאפונים ניידים, או בכלל, ואין לנו איך להתקשר כי אין לנו למי להתקשר," תירצה הרמיוני. שיימוס, רון, ג'יני והארי נאנחו בהקלה.

"הממ.. תשמעו מה נעשה, אני אטיס אותכם לפורטוגל בחינם, והפרס בתחרות הוא   50,000 אירו.." החל ברי להגיד, אבל ברגע ששמע את החלק על הכסף, שיימוס קפץ ממקומו, ולחץ לברי את היד.

"אני חושב שיהיה לנו נחמד ביחד לא ברי?" חייך אליו שיימוס חיוך זוהר.

"כן.. נחמד.." מלמל ברי. "ושכחתי לציין שאנחנו נשכן אותכם במלון 5 כוכבים ותוכלו לנוח יומיים עד לתחרות," הוא אמר.

הרמיוני וג'יני צרחו באושר, ושיימוס, הארי ורון החליפו מבטים מאושרים.

"אז קדימה יש לנו טיסה לתפוס," אמר להם ברי והוסיף,

"שנגיע אתם תצטרכו לצאת לקניות, אתם חייבים בגדים יותר מכובדים ממה שיש לכם עכשיו," אמר ברי בבוז קל.

"מה בעיה במה שאנחנו לובשים עכשיו?" שאל הארי בתמימות והביט בבגדים שלהם. שכללו בעיקר בגדים מרופטים במקצת שלא עברו כביסה כבר כמה ימים, והיו מלוכלכים מכל הכדורגל (והעידוד.).

"הו ידידי, מה הבעיה בבגדים?" צחק ברי. "אני מחבב אותכם, אתם מאנגליה כן?"

הבנים הנהנו חוץ משיימוס שחל לצעוק ולהסביר שהוא מאירלנד הטהורה, בעוד הרמיוני וג'יני כבר חושבות על השופינג המטורף בפורטוגל.

"אז, קדימה למטוס," אמר ברי.

"עד שנפטרתי מהג'ט-לג?" רטן שיימוס. כולם הביטו בו במבטים מוזרים.

"אממ.. שיימוס?" אמרה הרמיוני בעוד ג'יני, הארי, רון וברי מצחקקים.

"מה?" הוא שאל בעצב.

"אתה יודע מה זה ג'ט לג? כי אין ג'ט לג מטיסה של שעתיים לצרפת, ואחר כך כמה שעות נסיעה לספרד." הסבירה הרמיוני.

"מה?! על מה את מדברת, ג'ט לג זה מה שקורה אחרי האוכל במטוסים.." אמר שיימוס ואז לחש, "את יודעת, בשירותים," הוא מלמל.

"אוי שיימוס," אמרה ג'יני וכיסתה את פיה בשביל לא לפרוץ בצחוק היסטרי, אך זה לא עבד כי כולם פרצו בצחוק, עד שברי אמר, "אתה יודע שיש לך מזל שאתה אירי נכון?" והמשיך לצחוק.

הפרק הקודם		הפרק הבא