?Will You Be My Valentine

הערב ירד וכולם התקבצו בחדר המועדון לשיחות הליליות הקבועות שלהם.

"הארי, רון, מישהו מכם ראה את הבקבוקון עם שיקוי האהבה שהכנתי?" שאלה הרמיוני בלחץ.

הארי ורון הביטו בה לשמע השאלה, ומיד הארי השפיל את מבטו. "הארי?" המשיכה לשאול הרמיוני. "יש לך משהו לספר?"

"יכול להיות שבטעות שפכתי אותו לשוקולד של מאלפוי" אמר הארי בהיסוס.

"בטעות?!" קראה הרמיוני. "אתה יודע בכלל מה השיקוי הזה עושה?!"

"גורם למי ששותה אותו להתאהב באדם הראשון שהוא רואה?" אמר הארי בחשש, לא בטוח בתשובתו.

"בדרך כלל כן, אבל השיקוי הזה לא יציב בכלל. אתה יודע איזה נזק זה יכול לגרום?!" המשיכה הרמיוני להתעצבן.

"לא" מלמל הארי והשפיל מבטו.

"יופי. למזלך היה לי מספיק זמן לעבוד על נוגדן לשיקוי הזה" אמרה הרמיוני. "אתה תשים את זה במתנה הבאה שאתה מביא למאלפוי ובתקווה שזה כבר לא מאוחר מדי, הכל יסתדר".

"אוקיי" מלמל הארי. "לכמה אנשים מספיק הנוגדן?" התעניין הארי.

"למה? אל תגיד לי שמאלפוי הביא לך מהשוקולד" אמרה הרמיוני.

"בקשר לזה..." החל לומר הארי ונקטע על ידי חברתו.

"שתה שתי טיפות, זה אמור להספיק" אמרה והושיטה לו בקבוקון עם נוזל בצבע כחול-ירקרק.

"זה נראה מאוד... טעים" אמר הארי ומבט של גועל על פניו.

"שתה כבר" גערה בו הרמיוני חסרת הסבלנות.

"בסדר, תהרגי אותי וזהו" השיב הארי, לקח שתי טיפות ושתה אותן במהירות.

הטעם היה כל כך מר, שהארי כמעט והקיא את כל תכולת קיבתו החוצה. "אני אמור להרגיש שינוי?" שאל לבסוף.
"אתה מאוהב במישהו או מישהי?" שאלה הרמיוני.
"לא" שיקר הארי. הוא היה מאוהב, אבל הוא ידע שזה לא בהשפעת השיקוי.
"אז הכל בסדר" השיבה לו. "עכשיו תשפוך את כל תכולת הבקבוק למה שזה לא יהיה שאתה מתכוון להביא לדראקו".
"את כל תכולת הבקבוק?" תמה הארי.
"כן, הכל. אי אפשר לדעת מה מצב השפעת השיקוי עליו" ענתה לו ודאגה בקולה. עם כל הנאורות והקבלה שלה, היה לה יותר מדי קשה לדמיין את הארי ודראקו ביחד. למעשה זה גרם לה לבחילה חזקה רק מלהעלות את הרעיון.
"בסדר" מלמל הארי, לקח את הבקבוקון מהשולחן ועלה לחדר השינה.

כל הלילה חשב הארי כיצד יביא לדראקו את המתנה הבאה ומה בכלל יביא לו. פנסי החליטה ברגע האחרון שהיא לא רוצה את המתנה שתכננה ליום השני, והטילה על הארי משימה למצוא מה להביא לו. אולי אני אעשה לו פיקניק... חשב הארי. לא, לא. זה יתאים יותר ליום האחרון. אולי... אולי אני אשלח לו דובי עם לב, מכתב ולב שוקולד ואז בלב שוקולד אני אשים את הנוגדן. כן! זה מה שאעשה החליט הארי לבסוף ונרדם.

למחרת בבוקר, התעורר הארי מוקדם ורץ לינשופייה עם המתנה שהכין לדראקו. הוא הניח את הדברים ליד התנשמת של הבלונדיני ווידא שהיא מבינה שהיא צריכה להביא לו את זה. "מעולה. אני סומך עלייך" אמר ורץ לאולם הגדול.
"נו, שמת?" שאלה הרמיוני.
"כן" השיב הארי. "את לא סומכת עליי?"
"אם להגיד את האמת...." אמרה.
"אני לא רוצה לשמוע את האמת" אמר הארי בקריצה והפנה מבטו לדראקו שבדיוק התיישב בשולחן.
"אתה מסתכל עליו הרבה בזמן האחרון" נכנס רון לשיחתם.
"זה הכל בגלל התוכנית הזאת של פנסי. שלא תחשוב כל מיני דברים..." אמר הארי המובך בניסיון להגן על עצמו.
"רק אמרתי. אני לא חושב שום דבר" חייך רון ופנה לצלחת שלו.
מאז אותו משפט שאמר רון, השלושה ישבו ואכלו את האוכל שלהם מבלי לפצות מילה מפיהם. בשלב מסוים הרגיש הארי שהארוחה משעממת מדי. אף אחד לא דיבר, לא התלחשש, כולם פשוט ישבו ואכלו כאילו הם ביום אבל. לשמחתו בדיוק באותו רגע הינשופים נכנסו עם הדואר, והוא מיד מיקד את מבטו על תנשמת לבנה-שחורה שהחזיקה בטפריה חבילה. החבילה שהארי הכין לדראקו. הוא עקב אחרי הינשופה עד שזו הפילה את החבילה על השולחן הסלית'ריני, וצפה איך דראקו פותח את המתנה ומשתדל להסתיר את השמחה בקבלת הדובי. הוא החזיק בידו את לב השוקולד והזדרז להוריד ממנו את העטיפה. הארי צפה איך לאט לאט השוקולד מתקרב אל פיו של הבלונדיני, עד שנגס בו ביס גדול בתשוקה רבה. זהו. הוא בלע את הנוגדן. עכשיו הכל יהיה בסדר. לפחות כך הוא חשב בהתחלה.

לא עברו יותר מעשר דקות ודראקו החל להשתעל, עד שכמעט הקיא את כל תכולת קיבתו. בהתחלה היו אלה שיעולים קלים והארי לא ייחס להם חשיבות, אך במהרה הפכו לשיעולים חזקים ומחרישי אוזניים. דראקו פונה על-ידי חבריו למרפאה, ועד מהרה התפשטה בבית הספר השמועה שרעל חדר לגופו של הנער.

"רעל?! איך זה יכול להיות?!" התפלא רון, שלמרות שלא חיבב כלל את הבלונדיני, דאג לשלומו.
"הארי, אתה בטוח ששמת את הנוגדן בשוקולד?" חשדה הרמיוני.
"כן, למה?" שאל הארי. "אל תגידי לי שאת חושבת שהרעלתי אותו!"
"אני לא אומרת, רק שאלתי. אתה יכול להראות לי את הבקבוק שהשתמשת בו?" המשיכה לשאול.
הארי הינהן להסכמה, הוציא את הבקבוקון מתיקו והושיט אותו להרמיוני. היא סרקה את הבקבוק בקפידה, ולפתע קראה: "זה אציטון הארי. א-צ-י-ט-ו-ן".
"מה?" תמה הארי.
"אתה שמת למאלפוי בשוקולד אציטון!" קראה הרמיוני בייאוש.

הפרק הקודם		הפרק הבא