השנה שאחרי

פרק 4 – הקלחת הרותחת  (פרק 4 מתוך הארי פוטר והאסיר מאזקאבן)

30/8/2008, החדר של הארי וג'יני, 15:36 pm

הרמיוני ורון נכנסו לחדר בדיוק שהארי וג'יני התפתלו והתנשקו על המיטה הרחבה. רון נגעל, והרמיוני נראתה מדושנת עונג.

"אהמהם," כחכח בגרונו רון וכשהארי וג'יני הפסיקו הם נראו די נבוכים.

"הו, היי רון, היי הרמיוני, רציתם משהו?" שאלה ג'יני בקול דק ותמים.

"כן, האמת שרצינו לדבר איתכם." אמרה הרמיוני בשקט.

"קרה משהו?" שאל הארי בחשדנות.

"לא... יש לנו הצעה בשבילכם. ג'יני, את יודעת שאני ורון נוסעים להוגוורטס. אני בתור מורה לשינויי צורה ורון כעוזר של מקגונגל."

"כן, ו..."

"העניין הוא שהזמינו גם את שניכם. ג'יני, בתור מורה לתעופה – מאדאם הוץ' נעלמה. והארי – בתור מורה להתגוננות מפני כוחות האופל."

"חשבתי שביטלו את המקצוע הזה," אמר הארי בסקרנות.

"אתה יודע, חייבים איכשהו למלא את המערכת שעות," אמר רון.

"אבל... מדאם הוץ', היא... נעלמה?" שאלה ג'יני.

"כן. הפעם האחרונה שראו אותה זה היה ברחוב הראשי של ניו-יורק, מול החנות של החברה... איך קוראים לה.... אפל, אני חושבת..." אמרה הרמיוני בקול מיסתורי.

"any way," המשיכה הרמיוני, "אתם באים?"

"אנ'לא יודע," אמר הארי, "נודיע לכם."

"סבבה," אמר רון והוא והרמיוני עזבו את החדר.

***

שעתיים אחרי זה החליטו הארי וג'יני.

הם ירדו במדרגות לכיוון חדרם של רון והרמיוני שנמצא בקומה השנייה ובדרך נעצרו.

"אתה בטוח רוצה ללכת לשם?" שאלה ג'יני.

"לאן? להוגוורטס? כן, נראה לי..." אמר הארי.

***

חודש וחצי לאחר מכן, בתאריך 16/8/08 בצהריים, נכנסו הארי, ג'יני, רון והרמיוני לפונדק הקלחת הרותחת בלונדון.

"וואי, כמה זמן לא הייתי במקום הזה..." אמרה הרמיוני ונגשה אל טום הזקן, מנהל הפונדק.

כעבור חמש דקות היא חזרה ובידה שתי מפתחות כסף עם חלודה.

"וזה אמור להיות..." התחיל הארי והצביע על המפתחות.

"המפתחות של שתי הסוויטות ה'מלכותיות'," הדגישה הרמיוני.

"וזה אומר..." רון הציג פרצוף מפוחד.

"תירגע. באתי לפה לא מזמן ועזרתי לטום לשפץ את החדרים שלו. זוכר את זה שאמרתי שאני יוצאת לדיאגון לקנות כמה ספרים? אז כבר הייתי במקום אז... עזרתי לו." אמרה הרמיוני בנשימה אחת.

"ווטאבר..." אמר רון בבלבול.

"טוב, נעלה?" הציע הארי ורון והרמיוני מיהרו להסכים.

בקומה השלישית, בשני החדרים שבקצה, 15 ו-16 היו אמורים להיות החדרים של הארי וג'יני, ורון והרמיוני. המספרים המתקלפים נעלמו ובמקומם הופיעו מספרי זהב חדשים ומתחתם הכתובת: "סוויטה מלכותית". במסדרון שהוביל לחדרים היה שטיח אדום-זהוב חדש, ובכניסתו אליו היה כתוב "הסוויטות של גרפינדור". הדלתות מעץ הדובדבן החדישות נצבעו בלקה,וידיות הכסף החלודות שהיו פעם נעלמו ובמקומם היו ידיות מזהב אמיתי, תוצרת גובלינים.

"וואו," העיר רון, "הפונדק העלוב הזה הפך להיות מלון בוטיק."

כולם צחקו, חוץ מהרמיוני, שנתנה לו "צ'פחה" יחסית כואבת על הראש ופתחה את חדרה שלה ושל רון.

"וואו..." אמרו רון, הארי וג'יני יחד.

החדר היה מהמם – מיטות מוצעות בסדין וופל לבן, כריות זהובות מונחות ברכות על המיטות והספות האדומות-זהובות, חלון ענקי שמשקיף על סימטת דיאגון ופלזמה ענקית ניצבת מול המיטה. חדר האמבטיה כלל אריחים גדולים מאוד אדומים, אמבטיה זהובה וכיור זהוב.

כולם עשו סיור בחדרים שדמו אחד לשני בדיוק והתפעלו מקסמה הרב של הרמיוני, והעיצוב החדיש של החדרים.

"וואו, הרמיוני, זה פשוט מדהים," אמר רון ונישק את הרמיוני.

"תודה לך," ענתה לו ונישקה אותו הרמיוני. "תזכרו, בעוד חמישה ימים אנחנו צריכם כבר לנסוע להוגוורטס. הארי, שלחת למקגונגל את ספרי הלימוד שהתלמידים צריכים?" אמרה הרמיוני וחזרה לטון הלחוץ והמהיר שלה.

"כן, עוד ביולי...." ענה לה הארי.

"יופי, רון, שלחת קורות חיים?"

"מה? היא מכירה אותי, מה קורות חיים?!" נזעק רון ממקומו.

"היה צריך בשביל הפוליסה והמשרד!"

"אבל..."

"אין אבל, אתה חייב לשלוח עוד היום!"

"אוקיי..." נכנע רון וניגש לשולחן הכתיבה בחדר.

...

"תעודה זה עם ט' או ת'?" נשמע קריאה מקצה החדר.

"רון!!!!" צעקה הרמיוני, שלפה את שרביטה, הרחיפה לעברה את הדף, נגעה בו בקצה שרביטה והוא התמלא ישר בקורות חייו של רון.

"אני חייב לך מאמי," אמר רון.

"הו, אתה חייב לי עוד המון!!"

רון נזעק לחדר האמבטיה ונעל את הדלת.

"אוי, מה שהוא יקבל אחרי שתלכו..." אמרה הרמיוני בכעס. הארי וג'יני צחקו והלכו לישון.

כעבור חמישה ימים, עלו הארי, רון, הרמיוני וג'יני על אוטונוס הלילה, לעבר הוגוורטס.

תגובות בבקשה!

הפרק הקודם		הפרק הבא