3 תגובות וממשיכה(: ותודה לכולכם!
כבר חודשיים קייטלין נמצאת בהוגוורטס, והיא תלמידה חרוצה בהפלפאף. עד שיום אחד, המנהל של הוגוורטס צירף עוד כמה ילדים בני 11 להוגוורטס. "דניאל שיי!" קראה במצנפת. "גריפינדור!" "סם גולדברג" "רייבנקלו!" "אדם נלסון!" "עוד נלסוני אחד... לך בעקבות אחותך להפלפאף!" "אחותי?" תמה לעצמו אדם. בשולחן האוכל התיישב מול כמה ילדים. "שלום, קוראים לי ג'ון, ולך?" שאל ג'ון. "אדם..." -"אז מי זאת אחותך?" -"אין לי אחות..." -"מצנפת המיון לא מתבלבלת..." ואדם נשאר מלא שאלות. לקראת סיום הארוחה המון ילדים הכירו את עצמם לאדם. "שלום, קוראים לי גרייסי, ואת אדם, נכון?" שאלה קייטלין את אדם. אדם הסתכל לה בעיניים וזיהה את העיניים האלה. הוא הביט בשערה וזיהה את השיער הזה. "אתה אדם... נכון?" חזרה על שאלתה, ואדם התעלם והמשיך לבחון אותה. "למה אתה מסתכל עליי ככה?" שאלה קייטלין. "את!! את התינוק! את אחותי!" צעק אדם בשמחה. "השתגעת? אין לי אח! אני הבת של אהרון וסנדרה קופר! השם שלי הוא גרייסי קופר! אתה מוזר..." אמרה והלכה. הוא רץ אליה וצעק: "חכי רגע! תני לי להסביר. אני מצאתי תמונה של תינוק בחדר השינה של אבא שלי. היו לו עיניים כמו שלך ושיער כמו שלך. ופתאום המצנפת אמרה שיש לי אחות, ואנחנו באותו בית. לא נראה לך הגיוני?" "אני מצטערת אדם, אתה פשוט משוגע". -"אבל גרייסי!" -"אני מצטערת". היא המשיכה ללכת. והוא היה מאוכזב מאוד והביט בה הולכת. הוא טמן את ידיו בכיס גלימתו ומצא פתק מקופל. הא פתח אותו וקרא אותו. ואז, בלי לחשוב פעמיים, הוא קפץ אליה וצעק: "קייטלין! קייטלין!" והיא הסתובבה, היא הסתכלה לו בעיניים ואז את שניהם תקף כאב ראש נוראי והם צרחו.
|