האמת הנוראה מכול

שלום לכל הקוראים והקוראות,

רק רציתי להגיד תודה רבה!

זה לא מובן מאליו,התגובות המהירות והתומכות,ורשימת המנויים שמתתחילה להתמלא בהתחשב בעובדה שאת הפאנפיק פרסמתי לפני כמה ימים בודדים.

לכן,חשבתי איך אני יכולה להודות לכם על כך. הגעתי למסקנה שהדרך הכי טובה להודות לכם היא לפרסם עוד פרק במהרה, ולכן אני מפרסמת את הפרק הרביעי באותו היום עם הפרק השלישי.

קריאה נעימה!

פרק IV: מתנה קטנה

"קדימה ג'יני..תעני לי.." אמרה הרמיוני,כשהיא מתקשרת שוב ושוב לג'יני. זאת הייתה כבר הפעם החמישית שהיא התקשרה אליה,והרמיוני הייתה מודאגת מאוד. בטח העלבתי אותה,או אמרתי משהו לא במקום. לא הייתי צריכה לספר לה שהתגרשתי מרון,זה היה עיתוי לא טוב. הרמיוני נאנחת ומניחה את הטלפון על השולחן. לא כמו ג'יני,הרמיוני היא שנשארה בבית המשותף שהיה שלה ושל רון ורון עזב. היא לא שילמה אפילו אגורה על הבית החודש שלו,ואפילו לא רצתה לשלם. היא שנאה אותו,הוא השתנה. הרמיוני לא יכלה לשים על כך את האצבע,אבל הוא השתנה. משהו בו גרם לה להתעצבן ולהשתגע,היא לא יכלה לחיות איתו יותר. אבל רון לא הלך ולא השאיר דבר,הוא הלך והשאיר מתנה קטנה. מתנה קטנה ומעצבנת,מתנה קטנה וטיפשה למדי. מתנה מזיקה,מתנה טורדנית,מתנה שהרמיוני שונאת כל כך בכל ליבה. הרמיוני נגעה בבטנה,היא התעגלה בחודשיים האחרונים. הרמיוני גילתה שהיא בהריון חודש לאחר שהתגרשה מרון,הריון של חודשיים וקצת. אבל הרמיוני מתכוונת להיפטר מהילד הזה,היא לא מתכוונת להוליד אותו. היא לא מתכוונת ללדת ילד של רון,היא לא מתכוונת שילד שלה יזכיר לה אותו. היא שונאת את רון בכול מועדה,והיא לא תביא ילד לעולם ששניי הוריו גרושים. ההפלה של הרמיוני היא בעוד כחמישה ימים,ולכן היא זקוקה למישהי שתהיי איתה. אמה לא יכולה לבוא,היא מתאוששת מניתוח. נשאר לה רק את ג'יני,היא חייבת שג'יני תבוא איתה,היא חייבת שהיא תחזק אותה ותעזור לה עם המצב הזה. לרון היא לא אמרה מילה,היא לא אמרה לו כלום על זה שהיא נושאת בבטנה את הילד שלו,שיש להם ילד. הוא בטח לא ירצה את ההפלה,והיא לא מתכוונת להישאר עם הילד הזה יותר מידי. הרמיוני התקשרה לג'יני עוד פעם,והפעם ג'יני ענתה לה.

____

ג'יני הרהרה על הכול.

על ההריון של הרמיוני,על הגירושים שלה ושל הארי, ועל אחיה הגדול רון. איך הרמיוני לא יכולה לספר לו דבר כזה? זה הילד גם שלו,הוא חייב לדעת. אבל להרמיוני אין שום סיבה ללדת ולגדל את הילד הזה,ובטח שהיא לא תיתן אותו לרון. חובתה של ג'יני בתור חברה הוא ללוות את הרמיוני באירוע כזה,לחזק אותה ולעודד אותה שהכול יהיה בסדר. הרגע שבו ג'יני הפנימה שהיא דודה,היה אחד הרגעים המאושרים בחיים שלה. ליבה פעם בחוזקה,והיא כבר דמיינה את הכול. רון והרמיוני עם תינוק ביד,ילד קטן שאומר "דודה ג'יני!", אחיינים קטנים שמחבקים אותה. אבל לא,הרמיוני ניפצה לה את החלום שנייה אחרי שהיא ידעה על כך. בקלות כל כך היא אמרה "לא.את לא תהיי דודה,התינוק הזה לא יוולד." איך היא יכולה להגיד את זה? לג'יני לא היה אכפת,כל עוד העובר הזה קיים היא דודה,ויהי מה. מה היא הייתה עושה במצב כזה? היא הייתה יולדת את הילד מהארי? היא הייתה מספרת לו? ג'יני לא ידעה,ובגלל זה היא לא יכלה לשפוט את הרמיוני. מי ירצה לקבל גרושה עם ילד קטן? אף אחד. ג'יני הבינה את הרמיוני, ולכן היא תלך עם הרמיוני להפלה. הרמיוני במצב לא פשוט,וכדאי שג'יני תתמוך בה. ג'יני התקשרה שוב להרמיוני,אחרי הכול,ההפלה בעוד יומיים ומגיע לה לדעת עכשיו שהיא באה איתה.

הפרק הקודם		הפרק הבא