התערבות

ג'יימס פער את פיו בתדהמה.

התערבות קונדסאים.

מאז שנה שלישית הם לא התערבו התערבות קונדסאים. כמובן שאז זאת הייתה הלצה מטופשת, שהמנצח היה למשרת של השני למשך יום שלם.(ג'יימס, סיריוס ופיטר התלבשו בגלל זה כמו נשים, על פי פקודתו של רמוס לופין.) אבל מאז ההתערבויות נעשו יותר ויותר רציניות ככה שג'יימס שידע שהתערבות קונדסאים שסיריוס הכריז, תהיה הרצינית ביותר.

"אותי? רק אותי?" שאל ג'יימס. "מה איתם?" הוא הצביע על רמוס ופיטר.

"מה אתה מערב אותי בזה?" שאל רמוס בכעס מזויף במקצת. כמובן שהם ידעו על ההתערבות, זה היה חלק מהתוכנית של סיריוס ומרי.

"בוקר אור לך ירחוני, סיריוס הכריז התערבות קונדסאים. זה כולל את כולנו, שכחת?"

רמוס צחקק. "מעניין לראות אתכם לבושים כנשים שוב." סיריוס שילב את ידיו ומלמל משהו על חוטיני לוחץ.

"אם כך סיריוס, מה כל אחד צריך לעשות?" שאל פיטר, שלא נראה מוטרד מכל העניין. סיריוס חייך חיוך מפחיד שגרם לג'יימס צמרמורת בעורפו.

"בגלל שאתגרתי את ג'יימס, אז נסיים איתו. כרגע אתה זנב-תולע תפסיק לאכול בכמויות, ירחוני יתחיל לצאת עם בנות-"

"סליחה?! מה זאת אומרת יתחיל? יצאתי כבר עם כמה בנות!" מחה רמוס בכעס שהפעם היה אמיתי.

"אוקי, אז משהו אחר?" שאל סיריוס.

"שיספר לכולם על הקטע שלו." אמר פיטר ושלושת חבריו נעצו בו מבט. "מה?"

"משהו שיהיה אפשר ליישם?" שאל סיריוס.

"עזוב אותי כרגע, עבור אלייך." אמר רמוס בחיוך ממזרי. "מה אתה לא תעשה?" סיריוס נעץ בו מבט ומלמל משהו לא ברור.

"סלח לי, לא שמעתי אותך, דבר יותר חזק רך-כף." רמוס התגרה בסיריוס.

"אני לא אשכב עם בנות! הנה אמרתי את זה!" סיריוס נהם לעבר רמוס שחייך מאוזן לאוזן.

"יהיה לי שקט להרבה זמן." סיריוס נהם לעברו שנית. רמוס רק צחק.

"טוב, עד שנמצא לירחוני רעיון, אני חושב שכדאי לשנות לפיטר את החובה שלו." אמר ג'יימס בחיוך ערמומי.

"מה?" שאל פיטר מזועזע. הוא לא רצה לדעת מה עובר בראשו של ג'יימס פוטר כרגע.

"טוב, בגלל שכולנו יצאנו עם בנות חוץ ממך זנב-תולע, אז חשבתי שכדא-"

"לא! אני לא הולך לשכנע בנות לצאת איתי בדרך הדפוקה שלך ושל סיריוס!" חיוכו של ג'יימס גדל.

"למען האמת, חשבתי שמספיק שתצא עם בחורה אחת, אבל זה רעיון הרבה יותר טוב זנב-תולע!" פיטר הביט בג'יימס בשוק.

"קרניים, בבקשה, לא!" ג'יימס הניד את ראשו בחיוך. "אני משקשק מפחד לידן!"

"ליד מרי אתה בסדר גמור." ציין ג'יימס בחיוך.

"טוב," פיטר זז במקומו באי נוחות. "אבל בהתחלה קפאתי לידה!"

"יש לו נקודה ג'יימס, תן לו לחזור לחובה שלו." אמר רמוס וג'יימס נאנח.

"מה אתה אומר רך-כף?" שאל פיטר בתקווה.

"אני מסכים עם-" השתיקה מעצבנת של סיריוס בלק. הוא חייב להיות דרמטי. כיאה לבן בלק. "רמוס." פיטר נשם לרווחה.

"אבל רמוס יקירי, אתה תמלא את החובה הזאת. אתה תהיה חייב לנצל בנות, כמו שאני וג'יימס עושים." סיריוס חייך לעברו. "הרי מישהו יהיה חייב לענג את בנות הוגוורטס כשג'יימס ואני נהיה עסוקים." סיריוס קרץ לעבר רמוס המופתע. על פניו היה מבט זעזוע.

"מה זאת אומרת 'כשג'יימס ואני נהיה עסוקים'?" שאל ג'יימס ברוגז.

 סיריוס לא הקשיב למילותיו והוא עדיין נעץ מבט מרוצה ברמוס.

"אל תתגרה בבן בלק." אמר סיריוס וצחק למבט הזועם שהעניק לו רמוס.

ג'יימס נקש באצבעותיו מול פניו של סיריוס, כדי שייתן לו את תשומת הלב המלאה.

"מה זאת אומרת 'כשג'יימס ואני נהיה עסוקים'?" חזר ג'יימס על דבריו. "מה החובה שלי סיריוס?"

שלושת הקונדסאים האחרים חייכו אחד לשני.

"לילי אוונס."

ג'יימס הרים גבה.

"זה הכול? לילי אוונס? זה האתגר הגדול?" שאל ג'יימס בזלזול, אך סיריוס צחק.

"לא קרניים, אתה צריך להשכיב אותה עד חג המולד. בתנאי שהיא לא תסטור לך על מה שאמרת מקודם."

ג'יימס בהה בסיריוס בתדהמה. נראה כאילו הוא רצה לומר משהו, אך המילים נתקעו בפיו.

"להשכיב?" שאל רמוס וסיריוס הנהן.

"יותר עדיף מזה שהם רק יצאו, זה ייגמר מהר מדי." אמר סיריוס, מתרווח על הספה. "אני רוצה שקט לפחות עד סוף דצמבר."

"להשכיב?" שאל ג'יימס בקול חלוש. סיריוס הנהן שנית. "להשכיב את לילי-אני-כל-כך-מעצבנת-אוונס?!" שאל ג'יימס בזעזוע. סיריוס גלגל את עיניו והנהן בפעם השלישית.

"כן פוטר, לגרום לה לאורגזמה טובה!" פניהם של רמוס ופיטר נצבעו בורוד, בעוד שפניו של ג'יימס הלבינו.

"אבל-"

"אין אבל פוטר, זאת התערבות קונדסאים, אי אפשר לחמוק ממנה!" צהל סיריוס. הוא אהב התערבויות.

רמוס התעשת בסופו של דבר והוציא מתיקו קלף, עט נוצה וקסת דיו.

"אוקי, נכתוב את הכללים, החובה של כל אחד ונחתום בסוף." אמר וכולם הנהנו, למרות המבט של ג'יימס כשכתב את החובה שלו.

עכשיו זה באמת התחיל.

-

לילי בכתה אל תוך הכרית.

המשפט של פוטר המשיך להדהד בראשה.

מסכנים ההורים שלך...

היה ברור ללילי שפוטר לא התכוון לזה שהם מסכנים בגלל שהם מתו, הם מסכנים בגלל לילי. או לפחות היו...

לילי צעקה אל תוך הכר בכעס, שורטת את ציפית. היא שנאה אותו. מהחיוך הדפוק שלו עד להליכתו הגאוותנית! היא שנאה אותו. תיעבה אותו.

אליס רכנה מעל לילי, מלטפת את גבה. היא בדיוק התכוונה לצאת לאחר שהתקלחה, אך לילי התפרצה לחדר בוכייה. אליס ניחמה אותה –או לפחות מנסה- והניחה לה להירגע במיטה. בינתיים הבנות הגיעו וסיפרו לה מה שקרה למטה.

"הוא לא לומד אף פעם." מלמלה רוזלינד. "אני מסכימה עם לילי, פוטר הוא אידיוט!" מרי שלחה אליה מבט מזהיר. התוכנית הולכת חלק. פחות או יותר...

"הוא אידיוט רוז, אבל הוא לא ידע. אי אפשר להאשים אותו על דבר שהוא לא ידע." אמרה מרי בקול שקול. אך רוזלינד לא שמה לב למילותיה. 

"ידע או לא, הוא לא היה צריך לרדת על ההורים של לילי!" בזאת לילי פתחה בבכי חדש. עכשיו גם אליס הצטרפה אל מבטי המוות ששלחה מרי לעבר רוזלינד.

"לילי, תישארי פה, אוקי?" אמרה אליס בקול רגוע. "אנחנו מבטיחות לסכם לך את החומר הלימודי להיום ולדבר עם מקגונגל,"

"ועם פוטר – שיתנצל!" קראה רוזלינד בכעס. עד כמה שרוזלינד הייתה ילדה מתוקה וחייכנית, היה לה פיוז קצר. רוזלינד הביטה בזדוניות במרי. "מרי, לכי תגידי לו."

סימן ראשון.

"להגיד לו מה?" שאלה מרי כביכול בתמימות.

"שיעלה והתנצל!"

סימן שני.

אליס הנידה את ראשה. "בנים לא יכולים לעלות במדרגות. שכחת מה קרה לאדריאן כשניסה להתגנב?"

רוזלינד צחקקה ומרי הסמיקה. הבנות שמעו גם צחוק מצד לילי. היא הרימה את ראשה מהכר והתיישבה.

"הוא החליק לפני שיכל לומר 'בננה רקובה'." אמרה רוזלינד והבנות צחקו. החיוך עלה על שפתיה של לילי במהירות, אך הוא לא הגיע לעיניה.

בננה רקובה – סימן אחרון.

מרי, רוזלינד ואליס לקחו את תיקן. לילי הסתכלה סביב המיטה וחיפשה את תיקה.

"למטה, אחרי מה שקרה עם פוטר." ענתה רוזלינד כשלילי שאלה איפה תיקה.

"קדימה בנות, בואו נלך!" אמרה לילי, קמה מהמיטה בחיוך. "ארוחת הבוקר לא תאכל מעצמה, נכון?" הבנות חייכו כשראו את לילי חזרה כמעט לעצמה. כמעט.

"ואם לא, אז פיטר פטיגרו יגמור אותה." ענתה מרי משועשעת ובנות צחקו.

-

ג'יימס ישב על הספה הארגמנית, מביט אל האח החמימה.

רמוס יעץ לו להתנצל בפניה ושההתנצלות תהיה כמה שיותר כנה.

לעזאזל.

הוא שנא אותה והיא אותו. איך הוא אמור להשכיב אותה ועוד עד ה-25 לדצמבר?! לפעמים הוא הסכים עם אמא של סיריוס. חבל שהוא נולד.

צחוקן של הבנות נשמע מהמדרגות. אך צחוק אחד הוא לא שמע – את צחוקה של אוונס.

ג'יימס שאף אוויר, מכין את עצמו לגרוע מכל. הוא קם מהספה וחצה את החדר, עד שנעמד מול המדרגות של מעונות הבנות.

הוא ראה בחטף את שערה של מרי, שהלכה עם הגב אליו, יורדת במדרגות במהופך.

"אתן לא מבינות עד כמה חמוד הוא!" אמרה מרי בקול נשי וצווחני. ג'יימס הצטמרר. "הוא עזר לי בשיעורי הבית עד שעה מאוחרת, למרות שגברת פינץ' הזקנה אמרה-"

"מרי," קולה של גרין נשמע מעט עצבני. "תציעי לו חברות ותסיימו עם הקטע הדביק!" מרי נעצרה כשרגלה הימנית מונחת על המדרגה שמתחתיה.

"זה לא אמור להיות הפוך?" שאלה אליס. "ככה זה היה איתי ועם-"

"פרנק, כן אליס אנחנו יודעות!" גרין נשמעה עצבנית במיוחד הבוקר. ג'יימס זכר אותה כנערה חייכנית ומתוקה.

"תירגעי רוזי," אמרה מרי. "הוצאת עצבים על ג'יימס זה התפקיד של לילי, לא שלך." גרין רק נהמה.

"מגיע לו לחטוף מאה אלף מרביצנים על מה שהוא אמר על לילי ומאה חמישים מהם לאזור הרגיש."

עיניו של ג'יימס נפקחו בפחד. צריך להיזהר לא לעצבן את רוזלינד גרין, זה עלול להיות מסוכן מאוד וכואב

"רוז, תירגעי, זה רק פוטר." קולה של אוונס נשמע. הוא היה חלול וחסר רגש. "אל תתייחסי אל הפוץ הנפוח הזה." דבריה לא נאמרו בכעס, אלא באותו קול חלול וחסר רגש.

"קדימה, לפני שנאחר לארוחת הבוקר!" אמרה אליס, והבנות ירדו במדרגות.

לפתע ג'יימס הרגיש את הצורך לברוח. הוא לא רצה להיתקל באוונס, לא הפעם.

לא. הוא לא יברח, הוא גריפינדורי גאה. גריפינדורי גאה שמפוחד מחבורת נערות? חה! ממש! ג'יימס לקח נשימה עמוקה. זאת רק התנצלות על המילים שאמר, זה לא שהוא צריך לנש-

המחשבה על כך גרמה לו כמעט להקיא. בסופו של דבר הוא יצטרך לנשק את אוונס...

למה הוא הכניס את עצמו?!

"היי ג'יימס." אמרה מרי בחיוך מזויף.

"הי מרי,"

"איפה השאר?" שאלה מרי. ג'יימס הביט ברוזלינד גרין שנהמה. הוא הרגיש את הצורך להסתתר מאחורי הספה הרחוקה ביותר מגרין.

"הלכו לאכול. פיטר לא אמר שהוא לא יכול להמתין יותר, אז הם הלכו איתו."

"ולמה אתה נשארת פה?" שאלה מרי, למרות שידעה. ג'יימס הביט באוונס, שהכתיפה את תיקה שנח על הספה שג'יימס ישב לפני מספר דקות.

"יש משהו שאני צריך לעשות." רוזלינד עדיין נהמה עליו והוא לקח חצי צעד ממנה.

"אוקי, אז אנחנו נלך, נתראה כבר ג'יימס." אמרה מרי. הבנות החלו ללכת אחריה, כולל אוונס.

"אוונס, חכי רגע." אוונס לא עצרה. ג'יימס נאנח, הוא יצטרך לשבור את החוקים. "אוונס!" קרא שוב, אך היא כבר יצאה מחוץ לדיוקן. ג'יימס נשף בכעס, והכתיף את תיקו במהירות, ממהר לצאת אחרי הבנות.

"לעזאזל..." מלמל ג'יימס. "אוונס חכי דקה, אני צריך להגיד לך משהו!"

מרי ואליס עצרו. הן הסתובבו ללילי וביקשו ממנה גם לעצור. אך לילי הנידה את ראשה והמשיכה ללכת עם רוזלינד. אליס ומרי הביטו אחת בשנייה וחזרו לצעוד לצד לילי, מנסות להפציר בה לעצור.

היא לא הולכת לוותר לו מה?

"אוונס!" צעק ג'יימס. "אני מצט-" הוא התחלחל. הוא בלע את רוקו.

קדימה ג'יימס, אתה מסוגל, זאת רק אוונס.  ג'יימס עצם את עיניו.

"אוונס, סליחה על מה שאמרתי מקודם!" קול הפסיעות נדם.

 ג'יימס פקח את עיניו לגלות נערה ג'ינג'ית עומדת מולו וידה הייתה מונפת לסטור לו.

פלאק.

"היי, אחת בכל שעה!" מחה ג'יימס על הסטירה השנייה שהוענקה לו הבוקר, כשידו על לחיו האדומה. עיניה של לילי שרפו.

"אתה חושב שלהגיד סליחה יפתור את כל הבעיות שלך?!" היא רתחה. זעמה. יותר מאי פעם. ג'יימס מצא את עצמו מרגיש קטן לידה. "אתה חושב שאם תבוא ותצעק סליחה אני אסלח?!"

"אני-"

"למילים יש כוח פוטר, יותר מהכול." קולה התרכך לרגע, עיניה הירוקות היו פגועות ושבורות. "אתה צריך להודות כל יום על כך שיש לך הורים שאוהבים אותך, כי בהבדל ממך זה דבר שאני לא אזכה יותר." היא רעדה והפעם לא מזעם.

ג'יימס בלע את רוקו.

"יום טוב לך פוטר." איחלה לילי ופנתה לחברותיה, שהביטו במתרחש.

הבנות נכנסו לאולם הגדול וג'יימס קרס כנגד קיר האבן.

למילים יש כוח.

לא לכולן. חשב ג'יימס, ופנה לכיוון המטבחים. לשבת בסביבה של אוונס כרגע הוא לא יוכל.

-

"נו?"

"הכול הולך לפי התוכנית שלך מקדונלד."

"אם כך, אנחנו מוכנים לשלב מספר שתיים – בננה רקובה."

הפרק הקודם		הפרק הבא