אחותו של הארי פוטר

-"הארי... מה, מה אתה עושה פה?".

ידיי עדיין נחו על עורפו של דראקו לא רציתי להרפות וידו החמימה והחיוורת נחה על האגן שלי. ולפני שהספקתי לחשוב על מה להגיד הארי שלף את שרביטו וכיוון לעבר דראקו, הוא נצמד לעץ והארי זעם "מאיזה זכות אתה מנשק את אחותי, מאלפיו?!" צעק הארי.

-"הארי תוריד את השרביט, לחבר שלי יש כל זכות שבעולם לנשק אותי!." ידעתי שנאי עושה טעות שאני צועקת את זה בצורה כזאת. הייתי צריכה לספר לו, אבל השתפנתי... רון והרמיוני עמדו בצד פעורי פה. -"חבר שלך?" אמרו שניהם בבת אחת. "ממתי מלאפוי חבר שלך?" אמר הארי והוריד את שרביטו מעט.

-"עמה מתאים לך פוטר" -אמר דראקו וירק את המילה האחרונה- "להתערב ולדחוף את האף במה שהכי לא ענינך!" הארי שלף את שרביטו שני וכך גם דראקו, "לי יש זכות להתערב! זו אחותי שאתה מנשק פה!", -"די תפסיקו! תורידו שרביטים!" צעקתי. אך הם המשיכו לעמוד כך בשרביטים מכוונים יורים גיצים מהעיניים אחד לשני, -"הארי,"- אמרתי -"דראקו,".

"תורידו שרביטים!", אמרה והתקרבתי אליהם צעד. הארי פנה אליי; "מה זאת אומרת את חברה שלו?, ממתי את חברה שלו?, איך זה קרה לעזעזאל?!" -"הארי אנחנו צריכים ללכת ל..." קטעה אותו הרמיוני, היא רצתה להזכיר להארי שעליהם ללכת לבקתה של האגריד אח נזכרה שדראקו עומד שם ולא העזה להזכיר את משימת ההצלה של ההיפוגריף שלו לידו. -"אז לכו!, ותנו לנו להמשיך ולהתעסק ביענינו!" אמר דראקו וניגש אליי אח הארי התנפל עליו לפני ששהספיק לגעת בי, -"די תפסיקו הארייי! דראקוו!, תפסיקו!" הארי דחף את דראקו לעץ ודראקו נתן לו אגרוף בבטן, לא יכולתי להסתכל נדחפתי בין בניהם וניסיתי להפריד ביניהם רון והרמיוני משכו את הארי מדראקו אשר ידו התחילה לדמם שוב עקב התקפתו של הארי. -"מה יש לשניכם? על מה אתם כל כך שונאים אחד את השני!?" צעקתי. -"אז אני מניחה שלא ידעת שהחבר היקר שלך אחראי לזה שההיפוגגריף של האגריד עכשיו בסכנה נכון?!"- "לא לא ידעתי הארי! תה אף פעם לא מספר לי כי אתה 'מגן עליי'!" -"אני באמת מגן עלייך!, למה את לא יכולה להבין את זה?!" - "אז קודם תבין שאין לך זכות להחליט מי חבר שלי ומי לא".

שנינו עמדנו שם אחד מול השני מסדירים נשימות אחרי אותן צעקות, -"למה את הלא יכול פשוט לתת לי לחוות אהבה ראשונה? הא?, למה כל כך כואב לך?" שאלתי והישרתי מבט להארי, אחי. 

"לא אכפת לי תשחווי אהבה ראשונה אני ממש בעד זה אפילו, אב ל אוואנס... עם מלאפוי רציני?" הוא שאל ואתי במבט מתחנן שאבין אבל נאי ל איכולה להבין... הסתכלתי על דראקו שהיה לו מבט מעורב בהרגשת אשמה ומעורב בהרגשת זעם.

-"היית חייב להתערב נכון?" אמר דראקו בקול סרקסטי ונחשי, הסתכלתי עליו במאין מבט אזהרה, והארי התקרב אליו בצעד ואמר, "היחיד שמתערב פה זה אתה! היה לך כל כך דחוף לדחוף את הלשון שלך לפה של אחותי כן?!" לשמע מילים אלו הסמקתי ודראקו הביט אליי במבט קר ואז על הארי, רון גיחח מעט, -"משהו מצחיק אותך וויזלי?!" פנה דראקו לרון- "כדאי שתיזכר בידיעה שאני יכול להשיג בחורה כשאתה עדיין תקוןע בשום כלום של"- "דראקו!" קטעתי אותו. -"כן עם החלאה הזה החלטת להתגופף?!" אמר הארי בקול מזועזע. -"הארי בבקשה, רק... נדבר על זה אחר כך" הקשתי ונאנחתי.

-"יצודקת, גם ככה ישלי היפוגריף להציל מידי האבא מאלפוי" אמר הארי בקול קר והסתכל על דראקו, דראקו השיב לו במט כועב ורצ הלומר משהו אך קטעתי אותו, -"די... " אמרתי והסתכלתי על דראקו ואז על הארי - "עוד הרפתקה שאת ה מתכנן לעצמך ולא לוקח אותי איתך..." אמרתי.

-"לא רציתי לסכן אותך... אני רוצה להגן עלייך. בדיוק כמו שאני מנסה לעשות עכשיו!". הוא אמר -"ממה את המגן עליי? ממה?," אמרתי והשתקתי אותו. "תודה בזה הסיבה היחידה שזה לא מוצא חן בעינייך זה כי שניכם לא סובלים אחד את השני!" אמרתי והבטתי בדראקו ומאלפוי.

-"טוב רון אני והרמיוני הולכים, תבחרי באך לבוא איתנו או שתמשכי במסע המיזמוזים שלך" הוא אמר ומבט נח עליי בקרירות. מבטו מר.

דמעות החלו לעלות ביעניי, -"אתה.. אתה פשוט, לא מבין... שניכם בלתי נסבלים!!!" צעקתי ורצתי בדמעות.

אני לא יודעת מה קרה אחרי זה, בטח הארי ודראקו התחילו להתנפל אחד על השני או שהאיר החליט ללכת להרתפקה משוגעת ואני רצתי בוכה לחדר שלי...

אני מודעת לזה שדראקו קנאי, אני מודעת לזה שאח שלי שונא אותו. ואני בטוחה שעכשיו דראקו הולך להלשין על הארי והארי בהתקף עצבים מסכן את עצמו בעוד הרפתקה ורק אני פה... בוכה לתוך הכרית שלי, זאת שתמיד גורמת לצרות. הארי חייב להבין... מתישהו הוא יבין, אני בטוחה בזה. הוא מתישהו יתרגל לרעיון...

תוך כדי מחשבות נרדמתי... חיכיתי ליום למחרת, לא רציתי להתעורר, לא רציתי עוד דרמות, לא רציתי ליצור עוד דרמות...

מה שאני הכי בטוחה בו זה שעכשיו הארי זועם יותר מאי פעם!, הוא לא יסלח והנה עכשיו הוא מתרחק ממני!, הולך לאיזו הרפתקה מסכן את עצמו! 'מגן עליי'... ודראקו... דראקו... בטח ירד ממני.

כל מה שנאי רוצצה זה לשכב פה ולחכות ליום טוב יותר, שנאי בטוחה שלא יבוא בשעות הקרובות. גם הארי וגם דראקו טיפוסים נקמניים... אני פשוט כל כך מפחדת ממה שיצרתי עכשיו, מכל הבלאגן הזה... בזמן כזה אני בדרך כלל הולכת להארי לבכות לו, אבל עכשיו גם אילו רציתי ואו יכולתי הוא אצל האגריד... בעוד הרפתקה משוגעת..

במרפאה

-"אבל הרגע עמתם פה איך נכנסת?!" אמר רון בבהלה.

"רון מה ניראה לך שאנשים יכולים להיות באותו מרום פעמיים?" אמרה הרמיוני והיא והארי גיחחו.

הארי והרמיוני התישבו ליד רון והסבירו לו על כל מה שקרה להם ברגע שהרמיוני סובבה את שעון הזמן שלה. -"אז עכשיו רק ניאר להתמודד ען אחותך" אמר רון והתחרט ישר ע''פ מבטו של הארי. מבטו קר שקוע ברצפה. -"הארי." אמרה הרמיוני- "תן לה להסביר לך היא ממש עצובה, תדבר איתה ועל בטוח תוכלו להפסיק את המריבה הזאת" -"הרמיוני זו כבר לא סתם מריבה!, את לא קולטים?, היא נמצאת עם דראקו, הבנאדם הכי שנוא עליי שמתעב אותי לא פחות" אמר הארי והסתכל על שניהם "הארי צודק, זה מאלפוי אין מצב שמצבינו כלפיו ישתנו..." אמר רון והביט בעצב ניכר על הרמיוני והארי, "נכון אבל בכל זאת מצבה של אוואנס השתנה כלפיו, כמו שהי אאמרה תן לה לחוות אהבה ראשונה. אולי יצא מהמם משהו"- אמרה הרמיוני ונקטעה ע''י הארי, -"יצא מהם משהו?! מה?, אני ל אמוכן לזה!, פשוט לא מוכן לזה, ורק עכשיו נאי קולט ששהיא רצתה לספר לי על זה מקודם... אני כזה מטומטם שלא שמתי לב מה קורה בינהם.." אמר הארי והשפיל את מבטו.

באותו רגע נכנסתי למרפאה, שלושתם הסתכלו עליי בהפתעה כאיללו ממש לא צפוי שאני אבוא לתמוך ברון כשהוא שבר את רגלו

-"ספרו לי מה קרה לרון ולשניכם, באמת נתקלתם באיש זאב?!" אמרתי המומה. -"כן מאיפה את יודעת?" שאל הארי, "שמועות רצות פה מהר" אמרתי וחייכתי כמו שנהגתי לחייך אליו.

"איפה מאלפוי?" אמר הארי ורון עיקם את אפו לדמה השם.-"נו מה עכשיו אתה הולך לשנוא אותי על זה?" אמרתי והישרתי עליו מבט. -"אוואנס, אני לא שונא אותך... אני לא מאמין עלייך" הוא אמר ושמץ של זעזוע בקולו. -"פשוט תניח לנושא" אמרתי במשיכת כתפיים, ולהפתעתי הארי אמר -"אני לא יכול... אבל בסר, את יודעת למה?" נענתי את ראשי לשלילה, -"כי ברגע שהוא יעשה לך משוה רע אני אהיה שם כדאי-" "להגיד לי אמרתי לך.." -"לא. כדי להגן עלייך. והמקרה הזה שתפסתי אתכם באמצע להתנשק לא תהיה הפעם הראשונה, אני עומד לשים עליו עיין מקרוב, כי אם תיהיה לו רק המחשבה על לפגוע בך" הוא לא הפסיק את המשפט ואני חבקתי אותו. -"תודה הארי" אמרתי.

ידעתי שהו אעדיין לא מוכן למקרה, ובאמת הוא יכנס לשוק הרבה פעמים אם הוא יראה אותי ואת דראקו ביחסים אוהבים, אבל הכל יהיה בסדר...

זה חייב להיות בסדר

...

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

בבקשה תגיבו לי מה אתם חושבים, למה אתם מצפים ומה לא אהבתם, זה חשוב לי לקבל ביקורות. פרק הבא בקרוב

__________________________________________________________________________________________________________________________________

הפרק הקודם		הפרק הבא