הקסם של ג'ייסון ג'רמי ג'גינטון

"את... גם את... כלומר... את... נכון? קראת את זה? כלומר... גם את בטוח קיבלת!" גמגם ג'ייסון.

בריאנה הנהנה. "כן, גם אני אלמד בהוגוורטס, ג'רמי. שנינו נלמד.וזאת לא בדיחה, תאמין לי. קח את זה - אולי ככה תבין טוב יותר", בריאנה הוציאה מהתיק שלה חבילה קטנה וגבשושית, בגודל בינוני, והושיטה אותה לג'ייסון, שלקח את החבילה בלי לומר מילה. הוא אפילו לא טרח לתקן את בריאנה, ששמו "ג'ייסון" ולא "ג'רמי".

רגע אחד... משהו היה מוכר בשם הזה... הוגוורטס...

"הוגוורטס!" פלט פתאום ג'ייסון.

בריאנה הביטה בו כאילו הוא משוגע. "כל כך הרבה זמן לקח לך לקרוא את השם? נו טוב... אני הולכת לסמטת דיאגון בעוד חודש וחצי מהיום. אולי ניפגש שם", אמרה בריאנה, ונעלמה מעבר לסיבוב.

ג'ייסון הטרוד במחשבות חזר לביתו ומצא את משפחתו המאמצת משוחחת בחדר האוכל.

כולם השתתקו כשראו את הבעת פניו של ג'ייסון, שחייך חיוך לבבי מעושה.

"שלום לכולם! צהריים טובים! מה הלך בבית הספר? ומה איתך - רוהאן? על מה למדת היום בהוגוורטס?" שאל ג'ייסון בחיוך.

רוהאן בהה בג'ייסון. "יצאנו לחופשת הקיץ לפני שלושה ימים, כך שבעצם... רגע, מאיפה אתה יודע בכלל על הוגוורטס?" שאל רוהאן בפתאומיות.

"אה, המנהלת נתנה לי היום מכתב", חיוכו של ג'ייסון  נמוג, והוא הביט במבט קשה כפלדה במשפחתו, שהתכווצה קלות.

"תודה מקרב לב שלא סיפרתם לי שאני קוסם", ג'ייסון הרגיש את הדם גועש בראשו. \

משפחתו המאמצת הביטה בו באימה.

"ג'ייסון..." גמגם קונר. ג'ייסון לא הקשיב.

הוא הצביע בבת אחת על כולם, ולהפתעתו - זרם של להבות זהובות בקעו מאצבעו ושטפו את המשפחה.

"אגוואמנטי!" קרא מישהו מבפנים.

ג'ייסון עלה במדרגות וטרק את הדלת.

אל תוך החדר עופף ברגע האחרון עטלף מבוהל.

ג'ייסון תקע את פרצופו בכרית.

הוא ילך להוגוורטס, והוא ילמד שם, וכשהוא יהיה גדול מספיק - הוא יעזוב את הבית המטופש הזה.

הפרק הקודם