כישופי זמן, אהבה וכול מיני שטויות אחרות

עוד פעם, תודה רבה לפוטר לילי ו☯snow white♥ על התגובות ומצטערת על הפרקים הקצרצרים. כפיצוי, הנה עוד אחד.

קריאה נעימה!

"אוקיי," אמרה פייפר ולגמה לגימה מכוס הקפה שלה. "עכשיו אתה מוכן להסביר יותר?" פרסי היה עסוק בכרסום קפקייק (לא כחול, למרבה הצער), אבל מיהר לנקות את הפירורים מחולצתו ולעטות הבאה רצינית על פניו.

"מה את רוצה לדעת?" הוא שאל.

"מה דעתך על הכול?!" פרסי נאנח בצורה שלא אפיינה אותו לפני שענה.

"איזי היא אחותי הגדולה, היא בת שמונה עשרה עכשיו. אמא שלי יכלה לראות שהיא מיוחדת מרגע שהיא נולדה אז כדי להגן עליה, היא ביקשה מדודה שלי, רנה, לגדל אותה במקום."

"חשבתי שאמא שלך היא בת יחידה," אמרה פייפר, מנסה לשחזר בראשה כול מה שהיא יודעת על המשפחה של פרסי.

"כי היא בת יחידה. רנה היא בת דודה שלה, אבל היא ואמא שלי גדלו ביחד אחרי שההורים של אמא שלי מתו. הן היו די קרובות, אז דודה רנה הסכימה לגדל את איזי למרות שהיא לא ידעה כלום על כול הסיפור הזה." פייפר נראתה מבולבלת.

"לא אמרה שזה משהו משפחתי?" היא שאלה.

"כן, אבל היא מהצד השני של המשפחה. בכול מקרה, הן היו די קרובות עד שאיזי נולדה אז אמא שלי החליטה להתרחק קצת, שאנשים לא יחשדו. אבא של איזי הסכים לשתף פעולה כשאמא שלי הסבירה לו את המצב, בערך." פייפר יכלה לנחש למה פרסי מתכוון ב"בערך."

"בכול מקרה, איזי גדלה עם דודה רנה רוב הזמן בפלורידה, אבל עברה לגור עם צ'ארלי, אבא שלה, לפני כמה חודשים. מתברר שהיא התאהבה שם באיזה בחור מעל הראש, הודות לאמא הנהדרת שלך, וכשהבחור זרק אותה היא נכנסה למעין טרנס-דיכאון שכזה."

"פרסי," אמרה פייפר בהיסוס, "לא שאני מגנה עליה או משהו, אבל איך אתה יודע שאמא שלי קשורה לזה? המון בנות בדיכאון אחרי פרידות קשות."

"לא איזי," אמר פרסי בפשטות, "ולא ככה. צ'ארלי אמר שהיא כמו קליפה חלולה. כביכול מתפקדת אבל לא באמת. משהו הזוי וכמה שהייתי שמח להחטיף אגרוף לטמבל שזרק אותה ולגמור עם זה, זה לא יהיה מספיק. איזי חזקה מדי בשביל להיכנס לדיכאון שלא היה מבייש מישהי שראתה את החבר שלה נרצח לה מול העיניים, לא זורק אותה."

"אני מאמינה לך," אמרה לבסוף פייפר, "אבל מה אתה חושב שאני יכולה לעשות?"

"אני לא בטוח," הודה פרסי, "אולי בעזרת דיבור ההקסמה שלך או משהו... אני פשוט יודע שאני אצטרך את העזרה שלך."

"אוקיי," אמרה פייפר והרגישה כאילו היא מנסה לנחם את פרסי, למרות שהיא לא הייתה בטוחה למה. היא לגמה עוד קצת מהקפה שלה. "היא יודעת שהיא אחותך?" היא שאלה לפתע.

"כן, שנינו ידענו ברגע שהיינו גדולים מספיק לדעת לא לספר לאף אחד, אבל קיבלנו גרסה קצת יותר ידידותית למשתמש. פחות או יותר מה שאמא שלי סיפרה לצ'ארלי. היא סיפרה לי את האמת רק אחרי שגיליתי את כול הסיפור הזה עם האלים." רק פרסי יכול היה להתייחס לחיים שלהם כ"כול הסיפור הזה עם האלים".

"אוקיי," אמרה פייפר שוב, לא בטוחה מה עוד אפשר להגיד. "עוד משהו שאני צריכה לדעת?" היא שאלה.

"בואי נקווה שלא," אמר פרסי, "אם יהיה לנו מזל, נשבור את הכישוף, נזהיר את איזי ונחזור למחנה תוך יומיים-שלושה." פייפר הרימה גבה. "פשוט... בואי נקווה, אוקיי?" פייפר לא יכלה להתווכח עם זה.

הפרק הקודם		הפרק הבא