מסוכנת

הפיק מוקדש לטשרמק054, תודה!

"שפוך את זה עליה."

"לא! זה לא בסדר."

"היא צריכה להתעורר."

לוסי שכבה על הרצפה מטושטשת. הקולות כאילו חלפו מעליה.

מים קרים שנשפכו עליה עוררו אותה לגמרי.

"מה לעזא-" פתחה לוסי, יורקת מים.

"בוקר טוב" אמר אלבוס בחיוך תמים.

"אל!" חיבקה אותו לוסי באושר "מה קרה? איפה אנחנו?"

"במרתף של משפחת מאלפוי" ענו אלבוס וג'יימס פה אחד.

"מה?" בהתה בהם לוסי, מבולבלת עוד יותר.

"משפחת מאלפוי. הם קברו את המרתף לפני שנים, אבל אוכלי המוות חפרו ומצאו אותו מחדש. לצערנו המרתף חסין קולות. מה שאומר, שמשפחת מאלפוי היקרה לא יכולה לחלץ אותנו." הסביר ג'יימס בידענות.

"לגבי מה שקרה, אוכלי המוות היקרים לקחו אותי מהרכבת להוגוורטס בחזרה מחג המולד, וכלאו אותי כאן. מישהו שתה שיקוי פולימיצי והתחפש לי. ואז אתם הגעתם" סיכם אלבוס בקצרה.

"יש למשהו רעיון איך יוצאים מפה?"

להפתעתה הרבה של לוסי ג'יימס הנהן. היא פנתה אליו.

"אני לא יודע מה את יודעת לעשות לוסי, אבל אני- זאת אומרת אלבוס, פיתח כישוף שמשחזר קולות. אני עשיתי אותי לקול שלך, אז אפשר שאוכלי המוות שמחזיקים בשרביט שלי ישמעו את זה, מה שנותן לנו שתי דקות, ולעורר מהומה, בתקווה שסקורפיו יסתקרן ויבוא."

"אתה יכול לשלוט מתי הקול יצא?" שאלה לוסי את אלבוס.

"כן. צריך לומר רק כמה מילים. זה דיי פשוט האמת."

"אני יכולה לצעוק ממש חזק. אולי זה יעבוד." אמרה לוסי מיד. צריך לצאת משם.

"שנתחיל?" שאל ג'יימס.

"מה יש לנו להפסיד?"

אלבוס מלמל מילים לא ברורות. ג'יימס אטם אוזניים. לוסי נשמה עמוק. היא לא צרחה ככה מאז שהייתה בת שנתיים. וקרו דברים לא נעימים במיוחד.

"שלוש, שתיים, אחת..." אמרה לוסי. אלבוס אטם אוזניים גם.

לוסי התחילה לצרוח. קולה הדהד בין הקירות. צעדים נשמעו ליד המרתף, מהצד של המדרגות לשמחתם.

לוסי צרחה כול כך חזק, עד שאוזנייהם של אלבוס וג'יימס לא החזיקו מעמד, והם קרסו על הרצפה. "ג'יימס? אלבוס?" שאלה לוסי בחשש.

ואז נפרצה דלת המרתף.

הפרק הקודם		הפרק הבא