וולדמורט שכב שם, בפעם הראשונה בחיים שלו, הוא רעד, הוא בחיים לא הרגיש שהמוות כל כך קרוב, המכה עמדה להגיע כל רגע, הוא הרגיש את זה. פתאום, זרם אור ענק הגיע, וולדמורט הספיק לפתוח את עיניו, ואז, החשמל פגע בכל גופו, הוא שכב שם ללא ניע, עשן יצא ממנו, וולדמורט מת. ההילאי חייך בבוז אל גופתו המתה של וולדמורט, הוא ידע כמה הערכה הוא יקבל, הוא ידע כמה חלש אדון האופל, הוא ירק על גופתו של אדון האופל, ואז חשף את ברדסו, סוורוס סנייפ עמד שם, הוא המשיך להביט על הגופה, ואז גיחך והתעתק משם. וולדמורט פקח את עיניו, מחזה מוזר התגלה בפניו, מקום שמלא באש, ובו שוכבות גופות של אנשים, פתאום מישהו התקרב אליו, וולדמורט שם לב שהאיש החזיק בידו דבר גדול, דבר שנראה כמו-גרזן. "אז מר טום רידל, אני רואה שסוף סוף הגעת לפה, חיכינו לך כבר המון זמן, זה כבוד גדול לפגוש אותך..." "מה? איפה אני? מי אתה?" וולדמורט לא ראה את פניו של האיש, בגלל שהן היו מוסתרות בתוך מסכה שדמתה למסכה שלבשו אוכלי המוות. "התלווה אליי, ואני אסביר לך איפה אתה נמצא, ואענה על כל שאלותייך." האיש התחיל ללכת, וולדמורט התלווה אחריו. "אז טום רידל, המקום הזה הוא בעצם, הגיהינום, מה שאומר שאתה כרגע, מת..." פתאום נשימתו של וולדמורט נעתקה, הוא-מת? "אבל אל תדאג, אני ראיתי מה עשית שם למטה, אצלנו בגיהינום, אלו מעשים מאוד מוערכים, ולכן יש לי הצעה קטנה בשבילך-" "הצעה?" וולדמורט תהה, מה כבר האיש הזה יכול להציע לו, פתאום שניהם עברו ליד ערימה של גופות, לכל איש היה חרוט על מצחו הכתב "רוצח". "ההצעה שלי היא, שאתה תשתתף אצלנו בטורניר קטן, טורניר שיכול לעזור לך, לחזור לחיים..." "לחזור לחיים? זאת בדיחה?" "לא, רוב המתים חושבים שזוהי בדיחה, אך הטורניר הזה בהחלט יכול לגרום לך לחזור לחיים, ותוכל לנקום בכל מי שעשה לך רע, וגם במישהי שעתידה לנסות להרוג אותך..." "עתידה לנסות להרוג אותי? מי זאת?" "אני לא אוכל לגלות לך, כי כרגע אתה מת, ולא יהיה שום טעם בכך, אך אם אתה תשתתף בטורניר, אני מבטיח שאגלה לך מי היא..." לאחר קצת זמן שחשב, וולדמורט הסכים, הוא חייב לגמור את עיניינו, הוא לא יכול למות, הוא אדון האופל, הוא החזק מכולם, הוא אמור לשלוט בהם, הוא לא יכול להיות מת. "ואגב, דבר אחרון, אני חושב שאתה עדיין רוצה לדעת מי אני, אז בוא ואני אספר לך, אני הוא מלאך המוות, שלא תטעה, אני הוא לא המוות, אלא אני הזה ששולט על המתים, ועוזר למוות לפעמים, במקרה שלך, זוהי הייתה החלטה של המוות, ובגלל זה החלטתי שמגיעה לך עוד הזדמנות לחזור, בכל זאת, אתה הוא בן האנוש שהכניס הכי הרבה אנשים אלינו מבכל שחר ההיסטוריה..." מלאך המוות נעלם משם, הוא השאיר אחריו צל גדול, הצל התפשט כמו עשן. וולדמורט לא האמין שעד לפני כמה רגעים הוא דיבר עם מלאך המוות, ובכלל הוא לא האמין שכל זה קרה לו. פתאום הגיע לשם נשר גדול בצבע אדום, הנשר עצר ליד וולדמורט, היה לו מכתב שקשור לרגלו. וולדמורט לקח את המכתב, פתאום הוא שם לב לכך שגרונו של הנשר נראה משוסף. הנשר עף משם, ו-וולדמורט פתח את המכתב, הוא הסתכל בו:
הנמען: מר טום רידל הבן השולח: חסוי
הזמנה אל טורניר המוות השנתי. טורניר זה מתקיים כל שנה, כבר למעלה משני מיליון שנה בכל טורניר, תהיה הזדמנות לבן-אנוש אחד, לחזור חזרה אל עולם החיים. המתמודדים יצטרכו לנצח בכל סיבוב, ולהעפיל לשלב הגמר, מי שינצח בכל הסיבובים, ינצח בטורניר, ויחזור לעולם החיים. כשהטורניר יתחיל, תקבל הודעה על כך ממלאך המוות, או משליח אחר של המוות. אזהרה: אם השתתפת כבר פעם בטורניר, לא תוכל להשתתף בו פעם שנייה, כך שאם אתה לא בטוח שתנצח בו, עדיף שלא תשתתף.
וולדמורט קרא עוד פעם את המכתב, הוא החזיק אותו בידו, וולדמורט עכשיו ידע, הוא עומד להשתתף בטורניר הזה, ולא משנה מה.
|