שנה שביעית

הם הולכים לפרופסור מק'גונגל. רון דופק בדלת, אך הם הסכימו ביניהם שהרמיוני תדבר.

מק'גונגל פתחה את הדלת. היא בחלוק לבן, אך לא חשופה כלל. אפילו לא קצת.

"וויזלי, גריינג'ר, מה אתם עושים כאן?" היא שואלת אותם. וויזלי מסמיק ומלבין בעת ובעונה אחת.

"אה, פרופסור, יש לנו בעיה. ענקית. "

"מה, העלמה גריינג'ר?"

"אהה..." עכשיו גם הרמיוני מסמיקה. 'פוקוס, הרמיוני', חושבת לעצמה העלמה. 'בעדינות, אבל במהירות'.

"ישתלמידהמתהבשירותים."

"סליחה?"

"יש - תלמידה - מתה - בשירותים."

הפרופסור מלבינה. היא בולעת את רוקה, נושמת עמוק. ואז עיניה נפתחות לרווחה.

"בשירותים של הבנות?!" היא נבהלת. לא עוד פעם, כל הסיפור הזה עם חדר הסודות...

"אהה, לא." מסמיק הג'ינג'י. הרמיוני מחייכת לעצמה. וורוד נראה טוב על הג'ינג'י הזה. "בשירותים של הבנים, פרופסור."

"אה. טוב, בואו אחריי, " אומרת בהחלטיות. הם הולכים בהליכה מהירה במסדרונות. לא אכפת להם אם יעירו מישהו, האמת. אכפת להם יותר מהגופה הגדולה הזאת שנמצאת בשירותים של הבנים. בת בשירותים של הבנים. וואו, אם החומר הזה יתפרסם לכל שאר הוגוורטס, הליכלוכים ב"נביא" יצוצו והכבוד העצמי של בית הספר ושל מק'גונגל ייעלם בפחות משניה.

"עכשיו, תראו לי." היא אומרת. הם נכנסים לשירותים של הבנים. שתי הבנות, באופן טבעי כמובן, לא מרגישות כל כך נוח בשירותים של הבנים.

אלמנה בטוח לא. שום בת ב הוגוורטס בחיים לא נכנסה לשירותים של הבנים. אפילו לא פעם אחת.

טוב, הרמיוני נכנסה פעם. אבל זה היה בטעות, באמת. בשנתה השישית, שיצאה לחפש את הארי ולהודיע לו שצ׳ו צ׳אנג שנפצעה במהלך משחק הקווידיץ׳ - רייבנקלו נגד סלית׳רין הרמאים. מה שכנראה, אף אחד לא יודע ולאף אחד לא היה אכפת - כי זה לא היה חלק מהפטפוטים הרכלניים בהווגרטס. רק להרמיוני היה אכפת. בקושי, האמת, אחרי שצ׳ו טענה שהארי יוצא עם הרמיוני.

הם עוברים תא ותא. והפתע ופלא, הם לא מוצאים את הגופה.

זה היה כל כך צפוי לאור כל החוויות שעברו הרמיוני ורון. כה לא מפתיע.

הפרק הקודם		הפרק הבא