לזכרו של הארי פוטר <גמור>

ג'יני שכבה במיטה עינייה עצומות והיא חשבה.

היא חשבה על הניסיונות האחרונים להפעיל את הריבוע השחור.

היא חשבה על הקולות שהוא התחיל להשמיע. ממש כמו סרט.

היא חשבה על השעות שהיא בילתה עם דראקו.בחלום שלהם.רק של שניהם.

היא חייכה כשחשבה על זה. היא הרגישה כאילו האהבה שלה להארי היא סתם זיכרון רחוק.

ההרגשה שלה עם דראקו הייתה לא מהעולם הזה. היא אוהבת אותו. המחשבה צפה במוח שלה זה זמן רב.

רק עכשיו היא הבינה כמה היא נכונה. ואז היא נזכרה בהארי. "בבקשה תסלח לי" היא לחשה "הארי בבקשה תסלח."

היא נרדמה.

גם דראקו לא יכל להפסיק לחשוב על ג'יני.

ההבעה המאושרת שלה כשהריבוע השמיע קול.

הבכי המתוסכל שלה.

החיוך שלה.

הוא כבר הבין ממזמן.

הוא מאוהב בג'יני.

הוא רק חשב זאת ונרדם.

דראקו הופיע משום מקום.

"לקח לך הרבה זמן להגיע" אמרה.

לא הצלחתי להירדם.טוב בואי נדליק את זה."

ג'יני נגעה בריבוע והוא נידלק.

בתמונה ג'יני שכבה במיתה. בלי שג'יני שבתמונה הזיזה את שפתיה שמעו את קולה.

"הקולות שהריבוע משמיע מדהימים. השעות שאני מבלה עם דראקו בחדר. הלוואי וזה היה נמשך לנצח.אני והוא אני ממש מאוהבת בדראקו מאלפוי. הארי בטח לא היה מרוצה. אני מקווה שיסלח לי. הלוואי שיסלח."

דראקו חייך אל ג'יני ושאל "מזה ג'ין?" "אלה מחשבות. זה מה שחשבתי" באותו הרגע דראקו נישק את ג'יני. והיא נישקה אותו בחזרה כך הם עמדו מחובקים. שעות? ימים? אולי אפילו שניות.

דראקו לא ידע.

כל מה שהוא ידע היה שג'יני אוהבת אותו.

הוא שמח.

יותר משבן אדם יכול לשמוח.

רון התעורר צורח.

רק ג'יני התעוררה ושאלה "מה קרה?"

"היה לי סיוט שאת ומאלפוי התנשקתם."

"סיוט?" לחשה ג'יני קצת נעלעבת.

"כן זה היה נורא." הוא ענה.

ג'יני הסמיקה קצת מכעס וקצת ממבוכה.

היא אמרה בקרירות "זה היה רק חלום. תחזור לישון רונלד."

אבל רון לא הלך לישון. הוא חשב על הסומק של ג'יני על הקרירות שבקולה ועל כך שהיא קראה לו רונלד!

'היא מסתירה ממני משהוא, הוא חשב. 'משהוא חשוב מאוד'

'אם הארי היה כאן הוא היה מוציא את זה ממנה'

הפרק הקודם		הפרק הבא