זהירות! מוגל בדרך

תגיבו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם לא יהיו לפחות 3 תגובות אני לא אוסיף פרקים...

אם דייב היה מבולבל ממקודם,זה כלום לעומת מה שהוא הרגיש ברגע זה.
הוא כבר הבין שהוא בבית-ספר.
אבל הוא עדיין לא הבין איך הילד שחור השיער (שדרך אגב, קראו לו הארי) וכל שאר בית-הספר מכירים אותו.
דייב הזכיר לעצמו שלא כולם מכירים אותו.
הילדה המתולתלת (שקראו לה הרמיוני) לא הכירה אותו,היה אפשר לראות את זה במבטה.
ואז, קם מכיסאו איש זקן בעל זקן ושיער כסופים.
דייב הסיק שהוא המנהל, כי הוא ישב על הכיסא הגבוה ביותר בשולחן המורים.
"ברוכים הבאים" הוא אמר "לבית-הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות"(הערת הכותב: טם-טם-טאאאאאאם).
דייב כמעט והתעלף.
בית-ספר לכישוף וקוסמות...
זאת חייבת להיות בדיחה, נכון?
דייב כבר לא היה עסוק בלהקשיב.
'אם זה בית-ספר לקוסמות, אז הילדים האלה הם קוסמים ומכשפות...'
דייב המשיך לחשוב על זה.
הוא היה די בטוח שהוא ראה מצנפת מדברת, אבל הוא התעלם מזה.
האיש הזקן (שהתברר שקוראים לו אלבוס דמבלדור) קם שוב.
הוא אמר "ועכשיו לארוחה" והתיישב בכיסאו. 
בבת אחת הצלחות התמלאו בכל טוב.
עוף, תפוח אדמה, פודינג ועוד כול מיני מאכלים.
דייב כבר לא חשב שזו בדיחה...



אחרי שהוא אכל, ועלה באיזה קילוגרם או שניים (או חמישים), הגיע הזמן לישון.
דייב עקב אחרי הארי וחבריו, רון והרמיוני ויחד הם הלכו לחדרי השינה.
דייב למד להכיר את המסדרונות הארוכים של הטירה (וזה לא היה פשוט בהתחשב בגודל העצום שלה).
אחרי שהם הגיעו לאיזשהו מגדל ששמו היה מגדל גריפינדור, הם התפצלו לחדרי השינה של הבנים ושל הבנות.
דייב למד להכיר את חבריו לחדר, לא שזאת הייתה משימה קשה כל-כך.
כל אחד נכנס למיתתו ואמר "לילה טוב".



דייב לא הצליח להירדם.
הוא המשיך לחשוב על אמה ומייקל.
אמה ומייקל שפשוט נעלמו.
הוא פחד להירדם.
הוא פחד שאם הוא ירדם גם הארי ורון יעלמו.
הוא בקושי הכיר אותם, אבל הם עזרו לו במקום שהוא בכלל לא הכיר.
אבל הוא לא התכוון לתת להם להיעלם.
הוא יהיה חייב להישאר ער.
להישאר ער... 
דייב פיהק פיהוק ענקי ונרדם.

הפרק הקודם		הפרק הבא